גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין
רות פרק א · פסוק כב
ותשב נעמי וגו'. לכאורה כל פסוק זה מיותר, אחרי פסוק י"ט ויהי כבואנה בית לחם, ואולי רוצה הכתוב לומר, דכלפי לשון הכתוב (י"ט) ותלכנה שתיהן, שבדרך היו כמו שוות בערכן וביחושן כמו שבארנו למעלה (פ' ב') דהלשון שתיהן מורה על ההשתוות שביניהן, הנה עתה בשובן למקומן היתה נעמי עיקר כאזרחית המקום מכבר, ורות טפלה לה. וזהו וחשב נעמי ורות עמה, ולכן לא כתיב ותשבנה שתיהן כמו בהליכה, ותלכנה שתיהן: