אור ברסלב
גשמי ברכה רות פרק א › פסוק כ

גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין

רות פרק א · פסוק כ

פסוק יט

קראנה לי מרא. באה, המלה מרא בחתימת אל"ף תחת ה', ולא נדע למה. אבל מצאתי ברבינו בחיי פ' בהעלתך (י"ב ב') כתב בזה הלשון, כל תיבה שצריכה להכתב (בסופה) בה"א ונכתבה באל"ף, הכונה להפליג הדבר שבאותו ענין, כמו והיה לכם לזרא, תחת לזרה (שם), להפליג הזרות והגיעול, וכן קראנה לי מרא, תחת מרה, להפליג ערך המרירות, ובדניאל (י"א מ"ד) ויצא בחמא גדולה, תחת בחמה, להפליג ערך החמה והכעס:

והנה לא פירש מניין לו כלל זה, ומה טעם בדבר, אם לא דנימא, דמבטא האל"ף יותר חזק ממבטא הה"א, כי הברת הה"א היא יותר קלה מכל האותיות, מפני שבהברתה אין צריך לנגוע בכל אברי ההברה, וכמ"ש בבר"ר על הפ' אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ודרשו ברמז, בה' בראם, כל כך בנקל ברא הקב"ה את העולם כקלות הברת הה"א):

(ועפ"י דברי רבינו בחיי אלה בארתי את שם "בי דואר" המקובל אצלנו לבית פקידות, הפאסט, ונמצא שם זה במובן זה גם בתלמוד (שבת י"ט א'), ולא נודע יסוד לשם זה במובן הפאסט:

ופרשתי דיסוד השם הוא על שם הלשון בשופטים (ה') מדהרות דהר"ת אביריו, ובנחום (ג') וסוס דהר, שענינו מרוץ הסוס במהירות וחפזון, וזה מכוון ממש לתכונת ענין הפאסט, שהכל נעשה במהירות ובזריזות יתירה וע"י סוסים קלי המרוץ:

אך לא נתבאר למה נשתנה השם בי דו הר, בה"א, כלשון הפסוק, על בי דו אר באל"ף, ולדברי רבינו בחיי דהאל"ף הבא במקום שדרוש לבא ה"א מורה על הפלגת הענין, נכון מאוד, כי על כן בא השם באל"ף להורות הפלגת החפזון והמהירות אשר בענין זה, בענין הפאסט):

תוכן העניינים

גשמי ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה