אור ברסלב
גשמי ברכה קהלת פרק ב › פסוק כה

גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין

קהלת פרק ב · פסוק כה

פסוק כד

כי מי יאכל וגו'. כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני. אמר שלמה. מאן אכיל כמו דאכלית אנא. ומאן שתה כמו דשתית אנא. ומאן עביד כמו דעבדית אנא. ע"כ. ומכוונת אגדה זו למ"ש במ"ר כאן בפרשה הבאה (ג') בפסוק (י"א) את הכל עשה יפה. אלו אחר אמר הבל הבלים הייתי אומר. זה שלא קנה ב' פרוטות מימיו (כלומר. שלא שלט בב' פרוטות) הוא מגנה ממונו של עולם (בתמיה). חבל שלמה שכתוב בו (מ"א י') אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה. לזה נאה לומר הבל הבלים. והכונה. דמי שלא טעם מתענוגי הכסף. ובכלל זה כל תענוגי עולם הזה (כי הכסף יענה את הכל). ההיא לא יכול לומר שהם הבל הבלים. דהא לא ידע טעמם. ואולי אמנם יש בהם טעם לשבח. אבל שלמה שהשיג ליהנות מפיזור כסף עד הקץ האחרון. וגם מכל תענוגי עוה"ז. והוא אימר שהכל הבל - עליו יש לסמוך בזה. כי אמנם כן הוא:

ומה שאמר הכתוב משמו. כי מי יאכל ומי יחוש. הנה לפי המתבאר הי' צריך לומר מי אכל ומי חש. בלשון עבר. אך הן כן מדרכי הלשון. כי לפעמים יבא עתיד במקום עבר. כמו וכל שיח השדה טרם יהיה - תחת טרם היה (פ' בראשית). אני טרם אכלה לדבר (פ' חיי) תחת טרם כליתי. אז ישיר. אז יבדיל משה (פ' ואתחנן). אז ידבר יהושע (יהושע. י') אז יבנה שלמה, תחת:

אז שר. אז הבדיל. אז דבר. אז בנה. וכן להלן (ג' י"ד) ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים. תחת אשר עשה (בבריאת העולם). וכזה יתפרש הלשון זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים (פ' בהעלתך) תחת אשר אכלנו. וכן מצינו להיפך. עבר במקום עתיד. אתרי בלותי היתה לי עדנה (פ' וירא) תחת תהיה. נתתי כסף השדה (פ' חיי) תחת אתן. על פי ה' יסעו ועל פי ה' יתנו (פ' בהעלתך) תחת נסעו. חנו. והנה כ"ה מדרכי הלשון:

תוכן העניינים

גשמי ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה