אור ברסלב
גשמי ברכה קהלת פרק ב › פסוק כד

גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין

קהלת פרק ב · פסוק כד

פסוק יט

אין טוב באדם וגו'. אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו שש טוב בעמלו. במדרש. אמר ר' יונה. כל אכילה ושתיה שנאמר במגילה זאת - בתורה ובמעשים טובים מדבר. ובנין אב שבכולם הוא הכתוב (ח' ט"ו) אין טוב לאדם כי אם לאכול ולשתות והוא ילונו בעמלו ימי חייו לקבר. וכי יש מאכל ומשתה בקבר שמלוין את האדם לקברו. אלא אלו תורה ומע"ט. ע"כ. ונראה דלכן המשיל תורה ומע"ט לאכילה ושתיה. דכמו דאכילה ושתיה הם היסודות המחזיקות את גוף האדם. כך תורה ומע"ט הם היסודות המחזיקות את נפש האדם. וכמ"ש בזוהר פ' צו (כ"ט ב') דמזוני דאורייתא איהו מזוני דנפש ורוח ונשמה. ושם בפ' פנחס (רכ"ז א') דנשמתא מתפרנסת במלין דאורייתא דאינון נהמא לה כענין נהמא דגופא וכו':

ונראה דעל יסוד אגדה זו תפסו החכמים את למוד התורה בתואר לחם ומים. כמ"ש על הפסוק דמשלי (ט') לכו לחמו בלחמי. אין לחם אלא תורה. ועל הפסוק דישעיה (נ"ה) הוי כל צמא לכו למים. אין מים אלא תורה. וזה הוא משל מכלכלת הגוף לכלכלת הנשמה. כמבואר:

והרמב"ם ס"פ ד' מיסודי התורה כתב. שאין ראוי לאדם לטייל בפרד"ס (רמז לחכמת הנסתר. בר"ת פשט. רמז. דרוש. סוד) אלא לאחר שמילא כרסו בלחם ובשר. והוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצות. עכ"ל. והמשיל זה ללחם ובשר עפ"י הבאור שכתבנו. דהתורה היא מזון לנפש כמו לחם ובשר לגוף. ובשו"ע יו"ד סימן רמ"ו סעיף ד' העתיק הרמ"א את דברי רמב"ם אלה. ותחת לחם ובשר העתיק בשר ויין. ולא אדע למה שינה:

תוכן העניינים

גשמי ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה