אור ברסלב
גשמי ברכה אסתר פרק ג › פסוק ח

גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין

אסתר פרק ג · פסוק ח

פסוק ד

ולמלך אין שוה להניחם. בתלמוד מס' מגילה י"ג ב' [שאמר לו] דאכלו ושתו ומבזי למלכא, ואפילו נופל זבוב בכוסו של אחד מהם זורקו ושותהו, ואם אדוני המלך נוגע בכוסו של אחד מהם חובטו בקרקע ואינו שותהו. ע"כ, ויתכן דמדייק כל ענין זה מיתור לשון ולמלך אין שוה להניחם, דדי הי' לומר, ואין שוה להניחם, אך רצה לומר, דעם כל חסרונותיהם למדינה ולחברה, עוד גם למלך עצמו, כאיש פרטי, אין שוה להניחם מפני רוב הבזיון שעושין לו ביחוד. וכדמפרש. ובמ"ר מסיים בזה:

חובטו בקרקע ואינו שותהו [ליין], ולא עוד אלא שמדיח כוסו שלש פעמים, והובאה אגדה זו בתוס' לע"ז דף ל"ג ב', ולמדו מכאן, דכל מקום שצריך הדחה, צריך להדיח שלש פעמים:

ולא יפלא אם אנו למדין דבר הלכה מדברי המן, יען שכפי הנראה הוא מספר ממעשים בפועל שכך נוהגין, ומזה אנו למדין שכך הי' המנהג. וזולת זה, הנה כל דבר וענין שכשהוא לעצמו ישר ונכון אנו רשאים ללמוד מכל אדם שהוא, וכמ"ש, קבל האמת ממי שאמרו, ואחרי שכאן בענין הדחה הדעת נוטה שנכון להדיח ג' פעמים כמש"כ התוס' בע"ז שם, דבהדחה שלישית נפלט הכל, לכן אפשר ללמוד זה ממי שהוא. וכמו כן אנו למדין דבר ישר ורצוי מלבן שאשר מלא שבוע זאת וגו', ולמדין אנו מזה שאין מערבין שמחה בשמחה (ירוש' מו"ק פ"א ה"ז), וכן אנו מצרפין בספיקא דדינא את דבריו שאמר לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה (ע' תוס' קדושין (נ"ב א', ד"ה והלכתא). ובעת שנלוה את החתן לכסות ראש הכלה אנו מברכין אותה בלשון אחותנו את היי לאלפי רבבה, וזה מלשון לבן ובתואל פ' חיי'. והן ואין לך גדול ברשעות ובשקר מבלעם, ובכ"ז אנו פותחים יום יום את תפלתנו בלשונו הוא:

מה טבו אהליך יעקב וגו', ובתפלת מוסף לרה"ש אנו מזכירין דבריו לא הביט און ביעקב וגו'. ומלשונו שאמר ודם חללים ישתה (פ' בלק, כ"ג כ"ד) אנו למדין כמה דינים (ע' חולין ל"ו א' ונדה י"ט ב' ונ"ה ב'). וע"ע בפסחים צ"ה א' וברמב"ם סוף פ' י"ז מקדוש החודש.

(ועפ"י הנחה זו דדבר טוב צריך לקבל מכל אדם שהוא, עפי"ז פרשתי במס' מו"ק כ"ח ב', בענין דרכן של הנשים המקוננות לעורר קינה והספד על המת, אמר רבא, נשי דשכנציב (שם עיר) אמרין הכי (לעורר קינה), וי לאזלא וכו', ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרין הכי וכו', ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרין הכי וכו', וכה חשיב רבא שבעה מאמרים של קינה שהיו הנשים דעיר שכנציב אומרות לפני המת. ולא נתבאר, מה ראה רבא להביא כל דברי הנשים האלה, והן לא דברי חכמים הם, שיקבעו כל דבריהם במלואם בתלמוד, ואך שיחות נשים ומשלים קלים הם:

אך י"ל, כי מבואר בפסחים קי"ב ב' שרבינו הקדוש צוה לבניו ש לא ידורו בעיר שכנציב, מפני שאנשיה לצים הם, ומשכי אחרייהו בליצנותם ובא רבא כאן לאשמעינן, כי אעפ"י שבכלל לצים הם, אעפ"י כן את הדבר הטוב שבהם אנו צריכים לקבל. ועל זה מביא כמה מדבריהם הראוים להשמע ולהתקבל):

תוכן העניינים

גשמי ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה