אור ברסלב
גשמי ברכה אסתר פרק ג

גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין

אסתר פרק ג

אסתר פרק ב

פסוק ד

כי הגיד להם וגו'. והרי זה מקרא מסורם, ובעקרו צ"ל היעמדו דברי מרדכי אשר הגיד להם כי הוא יהודי, כי אל הלשון דברי מרדכי מקביל הלשון (איזה דברים) אשר הגיד להם, ומה הגיד להם, כי הוא יהודי: ומצינו פסוקים מסורסים הרבה מאוד, ויתכן דכן הוא מסגנון הלשון. וכמו בפ' בראשית. כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות תחת. כי בו שבת אלהים מלעשות כל מלאכתו אשר ברא. ובפ' לך, ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם, תחת:

ויקחו את לוט בן אחי אברם ואת רכושו, ובפ' ויקרא, אדם כי יקריב מכם קרבן, תחת אדם מכם כי יקריב קרבן, ושם, והקטיר המזבחה ונמצה דמו, תחת ונמצה דמו והקטיר המזבחה (עיין ברש"י), ובפ' אמור, דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדישים לי, תחת וינזרו מקדשי בני ישראל אשר הם מקדישים לי ולא יחללו את שם קדשי. ובפ' בהעלתך, ואחרי כן יבאו הלוים לעבוד את אהל מועד וטהרת אותם והנפת אותם תנופה - תחת וטהרת אותם והנפת אותם תנופה ואחרי כן יבאו לעבוד אח אהל מועד. ובפ' חקת, ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב, תחת:

וטמא הכהן עד הערב ואחר יבא אל המחנה (עיין ברש"י), ובפ' בלק, כי עתה גם אותך הרגתי, תחת כי עתה גם הרגתי אותך (וכהאי גונא בפ' בא וברכתם גם אותי, תחת וגם ברכתם אותי), ובשמואל א' (ג') ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה', תחת:

ונר אלהים טרם יכבה בהיכל ה' ושמואל שוכב (במקומו, עיין קדושין ע"ח ב'), ובישעיה (כ"ו) אף אש צריך תאכלם, תחת - אף צריך אש תאכלם, ושם (נ"ט) ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם, תחת ודברי אשר שמתי בפיך אמר ה' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך מעתה ועד עולם, ובירמיה (י"ז) במותיך בחטאת, תחת - בחטאת במותיך, ובהושע (יד) כל תשא עון, תחת כל עון תשא, ובתהלים (פ') ותשקמו בדמעות שליש, תחת ותשקימו דמעות בשליש (במדת סאה), ושם (קי"ט) את חקיך אשמור אל תעזבני עד מאוד, תחת - את חקיך אשמור עד מאוד אל תעזבני:

ובסגנון זה דרשו חז"ל, כמו בב"ב קי"א ב' דרשו הפסוק דפרשת פנחס ונתתם את נחלתו לשארו, כמו ונתתם את נחלת שארו לו, ומפרשי, שארו זו אשתו, מכאן שהבעל יורש את אשתו

(במקום אחר כתבתי בטעם הדבר שהכריח לחז"ל לכל עיקר דרשה זו, משום דקשה להו, איך יתכן, שאשתו של אדם, אשר בחייו היתה נחשבת כגופו, לא תתייחש אליו כלל לאחר מותו לענין ירושה, ואיך לא זכרה התורה מכל זה, ולכן מצאו לנכון למצוא רמז לזה בתורה ודרשו כמו שדרשו):

ובזבחים (כ"ה א') דרשו הפסוק דפרשת ויקרא (ד' ה') ולקח הכהן המשיח מדם הפר - דם מהפר כלומר, דם מהפר יקבלנו.

(כי אין לפרש מדם הפר, - מקצת הדם, וכמו שרגילין לדרוש בעלמא מ"ם השמוש - מקצת הדבר (מימי הארץ, מזמרת הארץ) יען כי בפ' הסמוך כתיב ואת כל דם הפר ישפוך, לכן דריש שיקח הדם ישר מהפר, לאפוקי אם נשפך ואספו בכלי) והרבה הרבה כהנה. ובפירוש אמרו חז"ל בענינים כמו אלה, סרס המקרא ודרשהו, וטעם שם זה י"ל, דהוא מו בשרש", ובחלוף זסשר"ץ שהם ממוצא אחד, מן השונים, ובאורו, שנעקר ממקומו, מלשון וצאצאי ישרשו (איוב, ל"א). וחלוף שי"ן ימני בסמ"ך מצינו הרבה מאוד בחז"ל, וכמו שדרשו מורשה (פ' ברכה) כמו מאורסה (פסחים, מ"ט ב') אמרי שפר (פ' ויחי) כמו אמרי ספר (סוטה י"ג א'), ושחט (פ' ויקרא) כמו וסחט (חולין כ"ז א'), שוחטי הילדים (ישעיה, נ"ז) כמו סוחטי (נדה, י"ג א'), וגם כאן בלשון חז"ל עצמם, סרס כמו שרש. ועיין במזרחי פ' בראשית, בד"ה שמים, שכתב:

"כשם שאין מוקדם ומאוחר בפסוקים (מכוין להמאמר הידוע בחז"ל "אין מוקדם ומאוחר בתורה") כך אין מוקדם ומאוחר במלים ובאותיות", עכ"ל, והענין מבואר:

פסוק ח

ולמלך אין שוה להניחם. בתלמוד מס' מגילה י"ג ב' [שאמר לו] דאכלו ושתו ומבזי למלכא, ואפילו נופל זבוב בכוסו של אחד מהם זורקו ושותהו, ואם אדוני המלך נוגע בכוסו של אחד מהם חובטו בקרקע ואינו שותהו. ע"כ, ויתכן דמדייק כל ענין זה מיתור לשון ולמלך אין שוה להניחם, דדי הי' לומר, ואין שוה להניחם, אך רצה לומר, דעם כל חסרונותיהם למדינה ולחברה, עוד גם למלך עצמו, כאיש פרטי, אין שוה להניחם מפני רוב הבזיון שעושין לו ביחוד. וכדמפרש. ובמ"ר מסיים בזה:

חובטו בקרקע ואינו שותהו [ליין], ולא עוד אלא שמדיח כוסו שלש פעמים, והובאה אגדה זו בתוס' לע"ז דף ל"ג ב', ולמדו מכאן, דכל מקום שצריך הדחה, צריך להדיח שלש פעמים:

ולא יפלא אם אנו למדין דבר הלכה מדברי המן, יען שכפי הנראה הוא מספר ממעשים בפועל שכך נוהגין, ומזה אנו למדין שכך הי' המנהג. וזולת זה, הנה כל דבר וענין שכשהוא לעצמו ישר ונכון אנו רשאים ללמוד מכל אדם שהוא, וכמ"ש, קבל האמת ממי שאמרו, ואחרי שכאן בענין הדחה הדעת נוטה שנכון להדיח ג' פעמים כמש"כ התוס' בע"ז שם, דבהדחה שלישית נפלט הכל, לכן אפשר ללמוד זה ממי שהוא. וכמו כן אנו למדין דבר ישר ורצוי מלבן שאשר מלא שבוע זאת וגו', ולמדין אנו מזה שאין מערבין שמחה בשמחה (ירוש' מו"ק פ"א ה"ז), וכן אנו מצרפין בספיקא דדינא את דבריו שאמר לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה (ע' תוס' קדושין (נ"ב א', ד"ה והלכתא). ובעת שנלוה את החתן לכסות ראש הכלה אנו מברכין אותה בלשון אחותנו את היי לאלפי רבבה, וזה מלשון לבן ובתואל פ' חיי'. והן ואין לך גדול ברשעות ובשקר מבלעם, ובכ"ז אנו פותחים יום יום את תפלתנו בלשונו הוא:

מה טבו אהליך יעקב וגו', ובתפלת מוסף לרה"ש אנו מזכירין דבריו לא הביט און ביעקב וגו'. ומלשונו שאמר ודם חללים ישתה (פ' בלק, כ"ג כ"ד) אנו למדין כמה דינים (ע' חולין ל"ו א' ונדה י"ט ב' ונ"ה ב'). וע"ע בפסחים צ"ה א' וברמב"ם סוף פ' י"ז מקדוש החודש.

(ועפ"י הנחה זו דדבר טוב צריך לקבל מכל אדם שהוא, עפי"ז פרשתי במס' מו"ק כ"ח ב', בענין דרכן של הנשים המקוננות לעורר קינה והספד על המת, אמר רבא, נשי דשכנציב (שם עיר) אמרין הכי (לעורר קינה), וי לאזלא וכו', ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרין הכי וכו', ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרין הכי וכו', וכה חשיב רבא שבעה מאמרים של קינה שהיו הנשים דעיר שכנציב אומרות לפני המת. ולא נתבאר, מה ראה רבא להביא כל דברי הנשים האלה, והן לא דברי חכמים הם, שיקבעו כל דבריהם במלואם בתלמוד, ואך שיחות נשים ומשלים קלים הם:

אך י"ל, כי מבואר בפסחים קי"ב ב' שרבינו הקדוש צוה לבניו ש לא ידורו בעיר שכנציב, מפני שאנשיה לצים הם, ומשכי אחרייהו בליצנותם ובא רבא כאן לאשמעינן, כי אעפ"י שבכלל לצים הם, אעפ"י כן את הדבר הטוב שבהם אנו צריכים לקבל. ועל זה מביא כמה מדבריהם הראוים להשמע ולהתקבל):

פסוק טו

והעיר שושן נבוכה. הרי זה מקרא קצר, תחת ויהודי עיר שושן נבכו, כי הן לא כל גרי העיר (מאומות העולם) היו נבוכים. וכן צריך לפרש להלן (ח' ט"ו) בפסוק והעיר שושן צהלה ושמחה. והרבה מקראות קצרות יש, וכמו בפ' משפטים ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו, תחת - ונקרב בעל הבית אל האלהים ונשבע אם לא שלח ידו, ובפרשת בהר והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, תחת והיתה תבואת שבת הארץ. ובמבוא לספרנו מקור ברוך פרק ג' סעיף ג' הבאנו יותר ממאה דוגמאות ממקראות קצרים:

תוכן העניינים

גשמי ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה