אור ברסלב
גשמי ברכה אסתר פרק ג › פסוק ד

גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין

אסתר פרק ג · פסוק ד

אסתר פרק ג

כי הגיד להם וגו'. והרי זה מקרא מסורם, ובעקרו צ"ל היעמדו דברי מרדכי אשר הגיד להם כי הוא יהודי, כי אל הלשון דברי מרדכי מקביל הלשון (איזה דברים) אשר הגיד להם, ומה הגיד להם, כי הוא יהודי: ומצינו פסוקים מסורסים הרבה מאוד, ויתכן דכן הוא מסגנון הלשון. וכמו בפ' בראשית. כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות תחת. כי בו שבת אלהים מלעשות כל מלאכתו אשר ברא. ובפ' לך, ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם, תחת:

ויקחו את לוט בן אחי אברם ואת רכושו, ובפ' ויקרא, אדם כי יקריב מכם קרבן, תחת אדם מכם כי יקריב קרבן, ושם, והקטיר המזבחה ונמצה דמו, תחת ונמצה דמו והקטיר המזבחה (עיין ברש"י), ובפ' אמור, דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדישים לי, תחת וינזרו מקדשי בני ישראל אשר הם מקדישים לי ולא יחללו את שם קדשי. ובפ' בהעלתך, ואחרי כן יבאו הלוים לעבוד את אהל מועד וטהרת אותם והנפת אותם תנופה - תחת וטהרת אותם והנפת אותם תנופה ואחרי כן יבאו לעבוד אח אהל מועד. ובפ' חקת, ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב, תחת:

וטמא הכהן עד הערב ואחר יבא אל המחנה (עיין ברש"י), ובפ' בלק, כי עתה גם אותך הרגתי, תחת כי עתה גם הרגתי אותך (וכהאי גונא בפ' בא וברכתם גם אותי, תחת וגם ברכתם אותי), ובשמואל א' (ג') ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה', תחת:

ונר אלהים טרם יכבה בהיכל ה' ושמואל שוכב (במקומו, עיין קדושין ע"ח ב'), ובישעיה (כ"ו) אף אש צריך תאכלם, תחת - אף צריך אש תאכלם, ושם (נ"ט) ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם, תחת ודברי אשר שמתי בפיך אמר ה' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך מעתה ועד עולם, ובירמיה (י"ז) במותיך בחטאת, תחת - בחטאת במותיך, ובהושע (יד) כל תשא עון, תחת כל עון תשא, ובתהלים (פ') ותשקמו בדמעות שליש, תחת ותשקימו דמעות בשליש (במדת סאה), ושם (קי"ט) את חקיך אשמור אל תעזבני עד מאוד, תחת - את חקיך אשמור עד מאוד אל תעזבני:

ובסגנון זה דרשו חז"ל, כמו בב"ב קי"א ב' דרשו הפסוק דפרשת פנחס ונתתם את נחלתו לשארו, כמו ונתתם את נחלת שארו לו, ומפרשי, שארו זו אשתו, מכאן שהבעל יורש את אשתו

(במקום אחר כתבתי בטעם הדבר שהכריח לחז"ל לכל עיקר דרשה זו, משום דקשה להו, איך יתכן, שאשתו של אדם, אשר בחייו היתה נחשבת כגופו, לא תתייחש אליו כלל לאחר מותו לענין ירושה, ואיך לא זכרה התורה מכל זה, ולכן מצאו לנכון למצוא רמז לזה בתורה ודרשו כמו שדרשו):

ובזבחים (כ"ה א') דרשו הפסוק דפרשת ויקרא (ד' ה') ולקח הכהן המשיח מדם הפר - דם מהפר כלומר, דם מהפר יקבלנו.

(כי אין לפרש מדם הפר, - מקצת הדם, וכמו שרגילין לדרוש בעלמא מ"ם השמוש - מקצת הדבר (מימי הארץ, מזמרת הארץ) יען כי בפ' הסמוך כתיב ואת כל דם הפר ישפוך, לכן דריש שיקח הדם ישר מהפר, לאפוקי אם נשפך ואספו בכלי) והרבה הרבה כהנה. ובפירוש אמרו חז"ל בענינים כמו אלה, סרס המקרא ודרשהו, וטעם שם זה י"ל, דהוא מו בשרש", ובחלוף זסשר"ץ שהם ממוצא אחד, מן השונים, ובאורו, שנעקר ממקומו, מלשון וצאצאי ישרשו (איוב, ל"א). וחלוף שי"ן ימני בסמ"ך מצינו הרבה מאוד בחז"ל, וכמו שדרשו מורשה (פ' ברכה) כמו מאורסה (פסחים, מ"ט ב') אמרי שפר (פ' ויחי) כמו אמרי ספר (סוטה י"ג א'), ושחט (פ' ויקרא) כמו וסחט (חולין כ"ז א'), שוחטי הילדים (ישעיה, נ"ז) כמו סוחטי (נדה, י"ג א'), וגם כאן בלשון חז"ל עצמם, סרס כמו שרש. ועיין במזרחי פ' בראשית, בד"ה שמים, שכתב:

"כשם שאין מוקדם ומאוחר בפסוקים (מכוין להמאמר הידוע בחז"ל "אין מוקדם ומאוחר בתורה") כך אין מוקדם ומאוחר במלים ובאותיות", עכ"ל, והענין מבואר:

תוכן העניינים

גשמי ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה