אור ברסלב
גשמי ברכה איכה פרק ג › פסוק ד

גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין

איכה פרק ג · פסוק ד

פסוק א

בלה בשרי ועורי שבר עצמותי. במדרש, בלה בשרי זה הצבור, ועורי אלו סנהדרין, עצמותי עצומי, העצומים שבבני, ע"כ. הנה אעפ"י שהלשון יוכל להתפרש גם כפשוטו, בלה בשרי ועורי, על דרך הכתוב באיוב (כ"ח) והוא (הגוף) כרקב יבלה, ובתהלים (ק"ב) וכולם כבגד יבלו. וכן שבר עצמותי, כמו כן ישבר כל עצמותי (ישעיה ל"ח), שומר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה (תהלים ל"ד) - אעפ"י כן מצא הדורש מקום לדרוש, מפני זה שלא חשיב את מבנה הגוף כסדר יצירתו, דהי' לו לחשב מתחלה עור ואח"כ בשר ועצמות, וכלשון הכתוב באיוב (י') עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסוככני, או להיפך, מלמטה למעלה, עצמות ובשר ועור כסדר הגידול - ולכן דריש ע"ד דרש בענין כזה, שכמו שחשיב יהי' על הסדר, ודרש בשר, זה הצבור, יסוד האומה, כמו הבשר בגוף, ויש סמך לדרשה זו ביחזקאל (י"א) היא (ירושלם) הסיר ואנחנו (האומה) הבשר, ועורי אלו סנהדרין, כמו שהעור מגין על הבשר כך סנהדרין מגינים על כלל האומה, להשכילם ולהורותם הדרך ילכו בה לטוב להם, או כמ"ש במדרש (שמ"ר על הפסוק כנפי יונה נחפה בכסף (תהלים ס"ח) למה נמשלו ישראל ליונה מה יונה זו כנפיה מגינים עליה, כך ישראל סנהדרין מגינין עליו. (וע"ע אגדה דומה לזו בחולין צ"ב א'). ושוב חשיב עצמות, שהם החכמים והצדיקים המחזיקים את גוף האומה כעצמות את הבשר:

תוכן העניינים

גשמי ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה