אור ברסלב
גשמי ברכה איכה פרק ג › פסוק א

גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין

איכה פרק ג · פסוק א

איכה פרק ג

ראה ה' והביטה. לא נתבאר תכונת הפעלים ראיה והבטה (וע' להלן במ"ר ריש פרשה ה'), וכפי דמשמע מגמרא מגילה (כ"ח א') דמביא ראי' שאסור להסתכל בפני אדם רשע מהלשון שאמר אלישע ליהורם, לולא פני יהושפט אני נושא אם אביט אליך ואם אראך (מ"ב ג'), משמע דפעל הבטה עם הסתכלות שוים הם, שהרי מביא ראי' על הסתכלות. וכפי הנראה, אמר אלישע בדרך לא זו אף זו, לא רק שלא אביט אליך (בעומק, בהסתכלות), אך גם לא ראיה שטחית:

וזה דראיה ענינה רק שטחית ולא עמקית, נראה ראי' מגמרא חגיגה (ט"ז א') המסתכל בנשיא עיניו כהות, ולכאורה הא קיי"ל דצריך לקיים והיו עיניך רואות את מורך (הוריות י"ב א'), אלא על כרחיך דראיה היא שטחית, וזה מותר, והסתכלות היא בעומק, וזה אסור:

וממוצא דבר תראה, כי הבאור בפסוק שלפנינו ראה ה' והביטה, כלומר, ראה ה', ולא די בראיה בלבד, אך עוד הביטה בעומק ובהסתכלות:

ועפ"י זה אפשר לפרש להלן בריש פרשה ה', זכור ה' מה היה לנו הביטה וראה, שמכוין לומר, דכל כך גדלה חרפתנו עד כי גם אין צריך להבטה בעומק ודי גם בראיה שטחית לבד. ועיין במ"ר שם. - ועיין בסמ"ע סימן קנ"ד ס"ק י"ד מה שכתב בענין היזק ראיה, ולא העיר מכל מה שכתבנו כאן: אם תאכלנה נשים פרים עוללי טפוחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא. לא נתבאר המשך הענינים. והדרש ידרוש, עיין רש"י. ומ"ר. ועל דרך הפשט יש לפרש, דהלשון אם תאכלנה בא בשאלת התמיה, בסגנון לשון "האם", ועל דרך הלשון באיוב (ו') אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש

(ופעם נתתי סימן לדבר, לנקודות אלו, כי הן, כידוע, השו"א נקודותיו לאורך, כזה, ותמונתן כעומדות, ולעומתו - הציר"י נקודותיו לרוחב כזה.. והתמונתן כשוכבות, ואחרי שמתים (חיים) הנקודות כעומדות, ומתים (נפטרים) הנקודות כשוכבות, יוצא כסימן לדבר, חיים עומדים, מתים שוכבים.) נחוש, שהמובן הוא, האם כח אבנים כחי או האם בשרי נחוש, וכן שם (ז') הים אני אם תנין, כמו האם ים או תנין אני. וכאן רוצה המקונן לטעון, כי לו גם נהרג במקדש כהן ונביא, אבל האם בשביל זה יענש ההמון אשר לא נגעי בהרג זה בעונש קשה עד כי תאכלנה נשים פרים, והי' מהראוי שרק החוטאים בזה יענשו. וזה על דרך הטענה האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף (פ' קרח), או (בתלמוד, מכות י' ב') טוביה חטא וזיגוד מינגד. ועפ"י זה יתפרש הפסוק במשפט הגיון, ראה ה' והביטה, למי עוללת כה, למי ענשת כה, האם תענש האשה כי תאכל פרי בטנה, ולו גם אם יהרג במקדש כהן ונביא, אבל מה לאשה מן השוק כי תסבול עבור מעשה הריגה זו, ולמה לא די כי יענשו רק החוטאים בזה:

אם תאכלנה וגו'. ראה להלן פרשה ד' פסוק י', ודי נשים רחמניות בשלו ילדיהן:

תוכן העניינים

גשמי ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה