אור ברסלב
גשמי ברכה איכה פרק א › פסוק כ

גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין

איכה פרק א · פסוק כ

פסוק יט

מעי חמרמרו. המובן ממלה זו הוא צביה, נפוח, וכמו פני חמרמרו מני בכי (איוב ט"ו), שפירושו פני צבו. ובא כאן השם כפול, ולא כמו בתהלים (ט"ו) יחמרו מעיו, ובלשון המשנה (חולין נ"ו א') נפלה לאור ונחמרו בני מעיה, יען כי הכפול מורה על תוקף הפעולה, וכמו השמות אדמדם, ירקרק, שחרחרת, חברבורות, חלחלה חלקלקות, חתחתים, תלתלים והרבה כהנה. וכמ"ש בתו"כ פ' תזריע בזה"ל:

אדמדם, - אדום שבאדומים, ירקרק - ירוק שבירוקים, שחרחורת - שחור שבשחורים, עכ"ל. והראב"ע בפרשה הנ"ל כתב בזה"ל:

ירקרק מורה לחסרון, וכן שחרחרת, ויש אומרים היפך הדבר (שמורה על יתרון), עכ"ל. והנה היש אומרים הוא, כמבואר, ספר תורת כהנים (ספרא), והנה לא די שלא הסמיך לדעת התו"כ מאלה המלים שחשבנו. אך עוד את ההיפך מדעה זו (שאינו נובע מיסודי ספרותנו העתיקה) קבע כעקרית ויסודית לראשונה, וזו שבתו"כ לאחרונה ובשם יש אומרים. חבל מאוד, וזה אחד מן הדברים שאי אפשר לסבול דבריו בשויון נפש:

ואשוב אל תחלת דברינו, על תכונת המלה שלפנינו חמרמרו. לבד מה שבארנו עליה, קרוב לומר, כי ענינה הוא מענין רתיחה, והיינו שמעלה קצף גלים לרגלי הרתיחה, וכמו ירתיח כסיר מצולה (איוב מ"א), וכמו שמצינו שם פעל זה בנמשל לתנור, עורנו כתנור נכמרו (להלן ה' י'). ואעפ"י דכאן בא בחי"ת ושם בכ"ף. אך ידוע, כי האותיות אשר שוות בהברתן דרכן להתחלף זו בזו, והחי"ת עם הכ"ף הברתן שוה, ועל כן מצינו יך ויחבשנו (הושע ז') וכנגדו יכבוש עונותינו (מיכה ז'), ושניהם מהוראת אגוד וצבור. חכלילי עינים (פ' ויחי) כחלת עיניך (יחזקאל כ"ג), חפו איש ראשו (ש"ב ט"ו) מתן בסתר יכפה אף (משלי כ"א), ושניהם מהוראת כסוי:

תוכן העניינים

גשמי ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה