אור ברסלב
גשמי ברכה איכה פרק א › פסוק יט

גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין

איכה פרק א · פסוק יט

פסוק יד

וישיבו את נפשם. פירש"י, כדי שישיבו את נפשם, עכ"ל. ונראה, דפירוש זה מכוון למה שבארנו במק"א, דמסגולת אות הוא"ו שהיא בא תחת המלה "למען, כמו בפ' ויצא, ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה, שבאורו, למען אבנה גם אנכי ממנה, ובפ' אחרי, ולא תעשו מכל התועבות האלה וגו' ולא תקיא הארץ אתכם, שבאורו, למען לא תקיא הארץ, ובפ' קדושים הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא, שבאורו, למען לא תשא עליו חטא, ובפ' שופטים, לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה שבאורו, למען לא ישיב. ועוד בפרשה זו, מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, והבאור - למען לא ימס, ובש"א (י"ב), ומיד מי לקחתי כופר ואעלים עיני ממנו, שבאורו, ומיד מי לקחתי כופר למען אעלים עיני ממנו. וכן כאן, כי בקשו אוכל למו וישיבו את נפשם למען ישיבו את נפשם, וכמבואר:

ועוד בארתי עפ"י כלל זה ענין אזהרת בל תוסיף שבתורה, שצותה התורה (פ' ואתחנן) לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו, אשר לכאורה אינו מובן, אם למשל יקח אדם שני אתרוגים או יניח חמש פרשיות בתפילין, מה ההפסד בזה, ולמה זה הקפידה כל כך התורה על זה.

ובארתי, כי אמנם כן, אמת הדבר, כי אין כל הפסד בהתוספת עצמה. אך ההפסד הוא צדדי, כי כאשר יראה האדם שאפשר להוסיף על המספר שבתורה, להוסיף על אתרוג אחד ועל ארבע פרשיות וכדומה, אז יחשב, כי הכמות הקבועה בתורה איננה חיובית בהחלט, וכשם שמותר להוסיף כך מותר לגרוע, ועל כן ירשה לעצמו אתרוג חסר או מחצית, או שלש פרשיות בתפילין, וכדומה. ויהי' לפי זה באור הלשון לא תוסיפו על הדבר ולא תגרעו - לא תוסיפו למען שלא תגרעו, וכמו שבארנו.

וזו היא כונת הלשון בעלמא, כל המוסיף גורע, כלומר, שהתוספת יכול להביא לגרעון. - ובספרנו מקור ברוך ישבנו עפ"י כלל זה קושית רבי עקיבא איגר, ואכ"מ.

תוכן העניינים

גשמי ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה