גרש ירחים· רבי אריה לייב צינץ
פרק ט המגרש · דף פט:
בגמרא לחד מבני פלניא. לכאורה קשה הא שלא לפלוני אין חוששין, ואיפשר לומר דטעמא דהא קשה נתלה בגירושין וצ"ל דחיישינן שתינשא לקרוב וא"כ בשלא לפלוני לא נודע אם הוא קרוב וא"כ לחד מבני פלניא י"ל שתינשא לפלניא או לזרע זרעו ולא נוכל לתלות בגירושין, ואף די"ל שתינשא לכהן י"ל כיון דליכא פסול ממזרות רק פסול כהונה לא חשו כולי האי, או לחד מבני פלניא חיישינן טפי:
בפירש"י ד"ה אמר ליה כו' ואע"ג דאנוסה היא שהרי כו' עכ"ל לכאורה פירש"י תמוה דתלי תניא בדלא תניא דהא בנשאת שלא ברשות מותרת לחזור כיון דאנוסה היא, אבל הדבר ברור כמ"ש בתשובה דעיקר טעמא משום קנסא דה"ל למידק ועילה מצאו לתלות הגט בגזירה דיאמרו גירש ראשון ונשא שני, וגם לעיל בדף פ' ע"ב פירש"י כה"ג:
בגמרא לאו משום דאמרינן על תנאי קדיש. וקשה א"כ בנשאת שלא ברשות אמאי מותרת לחזור הא בנשאת לא שייך תנאי וניחוש לקלא, ואיפשר לומר דבלא"ה קשה מאי קשיא לרב כהנא הא שם הוי קלא דבתר נישואין ולא חיישינן ליה, וצ"ל דמשמע ליה דאפי' באירוסין מיירי וס"ל דבתר אירוסין חיישינן, וא"כ אם לא נשאת לראשון רק נתקדשה ואמרו שמת ונתקדשה לשני ה"ל למיחש לקלא, וא"כ י"ל שפיר בנישאת ברשות דס"ל דמותרת לחזור לראשון היינו משום דתולין קידושי ראשון בתנאי ולא הוי מחזיר גרושתו כיון שלא נתקיים התנאי) מיהו קשה אי תלינן בקידושי תנאי ולא נתקיים איך חששו כלל לקול קידושין נתלה שנתקדשה על תנאי ולא נתקיים, וי"ל כיון דהיא טוענת שלא נתקדשה כלל הוי כאומר לא לויתי ולא מחזקינן בקידושי תנאי כלל, ועפ"ז איפשר ליישב מה שהקשיתי בחידושי להלכות קידושין להראב"ד דפירש ביצא קול שנתקדשה ונתגרשה גירושין על תנאי חיישינן לקול שמא לא נתקיים תנאי הגירושין, והקשיתי עליו בחידושי שם דאיך לא חיישינן בכל תנאים של גירושין שמא לא נתקיים, ולפ"ז י"ל שפיר דבעלמא טוענת שנתקיים, אבל כאן שטענה לא נתקדשה כלל ואף שיש אמתלא שנתקדשה ונתגרשה על תנאי חיישינן שלא נתקיים, וי"ל דהקול אינו מזיק דיש לתלות בגירושין רק שיש לחוש שתינשא לכהן או לקרוב, לכן ביצא קול גירושין דלא איפשר שתינשא לקרוב שפיר הוי קול ושוברו עמו ולא איכפת לן בקול:
בתוס' ד"ה ואידך כי איתמר דרב המנונא כו' וא"ת כו' עד סה"ד לא הבנתי כל דברי התוס' בזה דכיון דמבואר שם דאהני דרב המנונא לענין נשאת ואח"כ באו עדים דגם שלא בפניו אינה מעיזה פשיטא דאין מקום לומר דלא צריכה גט משני כיון דאיתא לדרב המנונא שלא בפניו עכ"פ לענין דיעבד, ומ"ש התוס' כאן דנאמנת עם מיגו שלה צ"ע דכשיש עדים בטלה המיגו ופשוט, כמ"ש התוס' כתובות דלענין דיעבד אהני נמי שלא בפניו, ועמ"ש בחידושי להלכות קידושין בסימן מ"ו והשגתי שם על המהרש"א ג"כ: