אור ברסלב
גרש ירחים פרק ט המגרש › דף פט.

גרש ירחים· רבי אריה לייב צינץ

פרק ט המגרש · דף פט.

דף פח:

בתוס' ד"ה אכל' בשוק כו' אומר רבינו יצחק דאיירי שפיר בקלא דקודם נישואין כו' עכ"ל. לכאורה י"ל בלא"ה דהא דקיי"ל דלקלא דבתר נישואין לא חיישינן היינו משום דקיי"ל כר' יוחנן בן נורי דבעינן דבר ברור, אבל ר"מ דמחמיר בפריצות בעלמא איפשר דאפי' לאחר נישואין נמי תצא ולאחר נישואין פליגי הני תנאי, וי"ל דקשה ר' מאיר דאמר הכא תצא משמע דכופין להוציא, וקשה דבשילהי מכילתין קאמר בראשה פרוע ופרומה ואינך דהוי עוברת על דת קאמר מצוה לגרשה וקשיא דר' מאיר אדר' מאיר, אלא ודאי הכא איירי בקלא דקודם נישואין, וא"כ קשיא להתוס' שפיר א"כ איך שייך לא הנחת בת, וצ"ל כמ"ש התוס' ודו"ק: בד"ה בעולה כו' פי' בקונטרס בעולה לכהן גדול ולעיל כו' עכ"ל פשוט דרש"י ס"ל כפשטיה דלישנא דאין הקול רק שהיא בעולה וע"ז החשש אנו דנין:

בא"ד אבל היכא דאמרה לא נבעלתי כו' אפי' ר"ג מודה עכ"ל. צ"ע כיון דליכא עדי' שנבעלה אמאי לא תהימן לומר לא נבעלתי דהא אפי' בודאי נבעלה אלים ליה ברי דאמרה לכשר נבעלתי כ"ש בליכא רק קלא ומכחשת הקול ואמרה לא נבעלתי דנאמנת במיגו דאי בעי' אמרה לכשר נבעלתי כיון דקלא בעלמא הוא, וצ"ל דהא גופא קמ"ל דקול אינו דבר ברור ומיגו שפיר מהני, משא"כ אם יש עדים שנבעלה ואמרה לא נבעלתי דהוי מיגו במקום עדים דפסולה לכהונה כיון דמוכחשת בברי שלה הוי כאילו אמרה איני יודעת, ודו"ק וצ"ע:

בגמרא אמר עולא כו'. בסוגיא זו כבר הארכתי בחידושי בהלכות קידושין סימן מ"ו באריכות גדול ומשם תדרשנו:

שם מבטלין קלא. עיין פירש"י ותוס', ואיפשר דאף שמבטלין הקול אי איפשר להשתיקו לגמרי שלא יהיה שיחה בפי נשים לכן אי מהני מפי נשים למיהוי קול אי איפשר לבטלו כלל:

תוכן העניינים

גרש ירחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה