גרש ירחים· רבי אריה לייב צינץ
פרק ז - מי שאחזו · דף סט.
בתוס' ד"ה לברוקתי הכא משמע דיש כו' וקשה דבבכורות חשיב ליה גבי מומין הקבועין עכ"ל. איפשר ליישב דהך רפואה אינו מרפא לגמרי רק מיקל החולי ויוכל לראות אבל מ"מ אין החולה נרפא לגמרי ושפיר ה"ל מום קבוע:
בד"ה לככא כו'. גם כאן מבואר לחינכי משמע דככי אינם חינכי:
בגמרא כיון דמפומיה קאתי אימר איתמוחי איתמח. ובריאה לא שייך זה די"ל מפנימיות הריאה קאתי דרך הקנה שמחובר לריאה ששם מעלה הלחלוחית וכיחו לפה: