אור ברסלב
גרש ירחים פרק ז - מי שאחזו › דף סח:

גרש ירחים· רבי אריה לייב צינץ

פרק ז - מי שאחזו · דף סח:

דף סח.

בגמרא בדקו קינא דתרנגולא ברא דאית ליה בני. משמע שהשר של ים מסרו לכל המין תרנגולא ברא וכ"א יכול ליקחו:

בפירש"י ד"ה ובעיא מינטר ליבם קטן כו' ויודע היה זה שעתידה להמתין י"ג שנה עכ"ל. צריך להבין מאי בעי רש"י בזה, ואיפשר דרש"י לשיטתי' דלעיל דף ס"ה ע"א ד"ה חולצת משמע דס"ל בהביא' סימנים בהגיעה לעונת נדרים חולצת, א"כ איפשר שתביא סימנים קודם י"ג שנה לזה אמר יודע היה זה שלא יביא סימנים קודם י"ג שנה, עוד איפשר דקשיא ליה לרש"י אם כבר נולד היבם הרי בציר ליה משלש עשרה הימים אחדים אשר יחיה הבעל ואם לא נולד עדיין איפשר מ"מ שיולד מיד ואין י"ג שנה במילואן, לזה פירש שידע שתמתין אף שכבר נולד מ"מ לא יהיו לו ב' שערות עד עבור י"ג שנה ממיתת הבעל, והראשון נ"ל עיקר:

בגמרא שלחו להו בידקו בכרעיה קשה שהוה ליה לבדוק בבבואה דבבואה דלית להו כדלעיל דף ס"ו, וגם לעיל דפריך אינהו נמי אידמו נימא דחזי ליה ברגלי אדם, וכ"ש דקשה להגאונים שפסקו דאין בקיאין בבבואה דבבואה מ"מ משכחת לה בראו לו רגלי אדם:

שם וקא תבע להו בנידותייהו. קשה כיון דגמר מתיבתא אמאי אינו מחזיק דין נדה ואשת איש, וצ"ל דאינם מצווין על איסורים, ועיין בתשובת מהר"ם לובלין באשה הנבעלת משד שאינה אסורה משום זונה:

בפירש"י ד"ה מלך והדיוט היה שלמה לא חזר שוב למלכותו. בגליון בשם רש"ל כעין מלכות ראשונה שמלך על עליונים ע"כ, איפשר דקשיא ליה מ"ש המהרש"א הא כתיב בקרא שמלך בירושלים ארבעים שנה, לכן פירש שעל העליונים לא מלך כמקדם ומ"מ היה מלך בירושלים, מיהו ברבה פסוק אני קהלת אמר חכם וטיפש וחכם עשיר ועני ועשיר משמע שהיה הדיוט גמור, לכן י"ל שימים רבים שהיה אשמדאי בדמותו נקרא המלכות על שם שלמה והנהגותיו ונימוסיו לכן נקרא המלוכה על שמו:

תוכן העניינים

גרש ירחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה