גרש ירחים· רבי אריה לייב צינץ
פרק ה - הנזקין · דף נה:
במשנה ולקח מבעל הבית כו' וחזר ולקח מסיקריקון כו'. ויש לדקדק איך יכול ליקח מבעל הבית הא א"ר יוחנן בב"מ דף ז' בממון שאינו יכול להוציאו בדיינין אם הקדישו אינו מוקדש ומוקי לה בקרקעות א"כ כאן שאין יכול להוציאו מן הסיקריקון איך יכול הבעה"ב למכור, מיהו י"ל באשה ג"כ לקח מן האשה הא האשה אינה יכולה למכור דקיי"ל כרבא דס"ל מכאן ולהבא גובה, מיהו באשה י"ל דהוי רק סילוק שיעבוד כדאיתא בס"פ מי שהיה נשוי דף צ"ה דכתבה דין ודברים וקנו מידה ומיירי בכה"ג, אבל בסיקריקון שהקרקע לחלוטין שלו ואין יכול להוציא מן הסיקריקון אמאי מהני מה שקנה קודם מן הבעלים, ואיפשר דמ"מ כיון דהסיקריקון שלא כדין שקל ויכול להוציאו בדיינים ע"פ הדין רק מכח אלמותא של הסיקריקון שפיר יכולין הבעלים למוכרו ודו"ק, וצ"ע:
בתוס' ד"ה אשרי אדם כו' בפ' הרואה כו' חטאה כו' עכ"ל. יראה כי הפחד בסתמא מורה על חטא אבל פחד שלא לעשות דבר שאינו הגון אף שקטן הוא בעיניו צריך להשכיל לראות הנולד כמו שזה עשה שלא כהוגן במה שבייש לבר קמצא ולא יחשוב לו עון כל כך והיה לו לחוש שיצמח ממנו רעה גדולה כאשר הוכיח סופו בעו"ה: