גרש ירחים· רבי אריה לייב צינץ
פרק א - המביא גט · דף ז:
בתוס' ד"ה ויהיב תנא כו' וקשה וכו' עכ"ל. נראה ליישב פירש"י דהקושיא בש"ס דאיך גבלו המקום ברצועה קצרה שיהיה לה דין א"י והוה ליה להצריך לומר בפ"נ כמו בח"ל כיון דרצועה חדא לא חשיבא למיחשביה כא"י, וא"כ יש לגזור שלא תחלוק במדינת הים, ומשני דדרך ליתן סימן ברצועה
בד"ה הא ר' יהודה כו' אע"ג דקרקעית כו' וא"ת כו' עכ"ל. לענ"ד בלא"ה תמוה איך מדמי מעשר לאמירת בפ"נ דתליא בבקיאין לשמה או בקיום, לכן נראה דודאי בספינה אין להבחין בין גבולי א"י לח"ל שאין איש שם על לב ע"ז כי הספינה שייטא למרחוק, אלא דאם הדין דעפר הבא מח"ל לא"י חייב במעשר א"כ מכח זה ניכרין ונבחנין גבולי א"י גם בים כי שכיח בו עפר מח"ל וניכר ע"י גבולי א"י גם בים, וא"כ ממילא לא קשיא קושיית התוס' דשפיר תליא הא בהא, כן נלענ"ד נכון ליישב קושיית התוס':
בד"ה אמר ר"י אימתי משמע דאימתי דר"י כו' עכ"ל. לענ"ד נראה דהך כללא דאימתי לפרש אינו אלא אי סתם בדברי ת"ק י"ל אימתי לפרש, אבל כשמשמעות הת"ק בסתמא דלא כהך חילוקא דמחלק ר' יהודה לא שייך לפרש, והשתא י"ל ודאי ספינה סתמה כפירושה היא באינה גוששת דסתם ספינה להלוך על פני מים, א"כ ודאי הוי לחלוק, ומיושב כל קושיות התוס' גם מדם הניתז דוק ותשכח, ואביי דמוקי בגוששת היינו כיון שכבר נודע דין הספינה בגוששת ממילא קאי כספינה שיש לה דין א"י שיש לה יניקה מא"י:
בד"ה עציץ נקוב פי' בקונ' כו' עכ"ל. נראה סברת רש"י דשל חרס חשוב כקרקע שהוא עצמו עפר ומין במינו אינו חוצץ, ומה שהקשו מדנקט לקמן חרס של עציץ נקוב, איפשר לומר למאי דמסיק התם דהחרם יש לו דין מטלטלין והזרעים דין קרקע א"כ איפשר אע"פ שהשרישו הזרעים יוצאין מתוך הנקב בארץ מ"מ כיון שנתן לה העציץ שיש לה דין מטלטלין שפיר קנתה העציץ ומתגרשת בו, ולכאורה קשה הך ברייתות דמנחות נוקמא ג"כ כדהכא חדא כר"י וחדא כרבנן או כאביי חדא בגוששת וחדא באינה גוששת, וי"ל דבעציץ היכא דבנקוב חייב מן התורה חייב באינו נקוב מדרבנן, אבל בספינה פטור לגמרי לר"י באינה גוששת א"כ אינו מביא כלל, ואי קשיא ברייתא דר' יוחנן לוקמה כר"י י"ל דבעציץ ודאי חייב מדרבנן באינו נקוב דגזרינן אטו נקוב:
בד"ה דילמא כו' כן הוא האמת כו' פרוזבול כו'. איפשר לדחות דודאי כנגד הנקב יש לו דין קרקע, א"כ לענין פרוזבול סגי בקרקע כל שהו, משא"כ לענין טבל ומעשר י"ל דאותו דבר מועט בטל ומיקרי תלוש ואינו חייב במעשר מן התורה: