גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף קלב:
ד"ה הדר וכו'. עיין במהרש"א עד דל"ג א"נ ודאי טעות וכו' כצ"ל. ועיין מהר"ם עד אסור משום דצרעת חמירא וכו' צרעת דחמיר דדוחה את וכו' כצ"ל:
שם ד"ה האי וכו'. וא"ת והא וכו'. עיין במהרש"א עד ועיקר קושייתם וכו' ולפ"ז צ"ל דהא דאמר רב אשי דשלא בזמנו אינו דותה יו"ט משום דהוי עשה ול"ת הוא לרווחא דמלתא דאפשר לומר דאפילו אי הוי ל"ת גרידא לא דחי משום דלא בטלה מצותו. והנה מדברי מהרש"א משמע דקושית התוס' אינו אלא ממה שמילה שלא בזמנו דוחה צרעת אבל אי הוי אמרינן דאינו דוחה אלא בזמנו לא הי' אפשר לילף בעלמא דאדרבה מדלא דחי שלא בזמנו נילף דאין עשה דוחה ל"ת ועשה ולפ"ז נתיישבה קו' מהר"ם אמאי לא הקשו ממדתה שבת דהא שבת אינו דוחה אלא בזמנו וא"ל דלילף באמת דדוחה שבת אפילו שלא בזמנו דמשמע דמביום השמיני לא ילפינן אלא בזמנו ודו"ק: