גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף קלב.
רש"י ד"ה אלא מעתה אי הך וכו' לגמר מינה נמי לתפילין. משמע אע"ג דאות דתפילין לא נמסר לגז"ש כיון דאות דשבת נמסר בסיני לגז"ש נגמר ממנה לכל מקום שנוכל ועמ"ש בעזה"י (דף קל"א ע"ב) בתו' ד"ה סד"א ודו"ק:
שם גמרא אמר לו ר' אלעזר בן עזרי' וכו'. נ"ב בפסחים ובנזיר ליתא בן עזרי' והנה שם איתא ר' אליעזר ונ"ל דכצ"ל גם כאן בגמרא ורש"י ותוס':
שם תוס' ד"ה הא וכו' וקשה וכו'. עיין במהרש"א עד לילה בדלות ואינו מובן דמשמע דהא דסד"א דכשר בלילה היינו אפילו עשיר דמה ענין לילה אצל דלות ונ"ל דצ"ל כדלות ור"ל דלא נימא דלילה כדלות. ומ"ש התוס' ושמא לשום דרשא אחריתא אתי נ"ל דר"ל דבאמת א"צ ביום לזה דילפינן מדאהדרי' לכהן ואתי לשום דרשא אחריתא והגמרא חד מנייהו נקיט ודו"ק: (שם) ד"ה תניא וכו' אע"ג דר"י וכו'. עיין מהר"ם עד דנוכל לומר דאליבא דכ"ע וכו' כצ"ל גם מ"ש במהרש"א ובמהר"ם הלכה כר"א צ"ל לר"א וכ"ה בתוס'. ומה שהקשו מהרש"א ומהר"ם דלמא גם לרב אחא בר יעקב ברייתא כרבנן לענ"ד משמע מלשון התוס' דכיון דמברייתא משמע דמשמיני אין משמעות לרבות שבת ממילא גם ר"א ע"כ לא משמיני יליף דלא פליגי ר"א ורבנן בהא אם שמיני משמע אפילו בשבת ודו"ק: