גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף צח.
רש"י ד"ה כי קאמר וכו'. עיין במהרש"א עד מ"מ אפשר לפרש שצד שלמטה וכו' כצ"ל:
שם תוס' ד"ה הניחא וכו' לסדר ששה קרשים או יותר וכו'. נ"ל דאע"ג שאפשר לסדר שמנה קרשים ויחזיקו ד' אמות וד' אצבעות ניחא להו למינקט ששה קרשים דאע"ג דכל מה שיכול לסדר על פני אורך העגלה הוא מסדר מ"מ אפשר דניחא טפי לסדר ששה דאז יהיו ששה ע"ג ששה משא"כ כשיסדר שמנה שלא יהי' עליהם רק ד' ואח"כ כתבו או יותר אי לא נשגיח בזה שיהי' סך עליונים כתחתונים ודו"ק:
שם רש"י ד"ה אמר ר"כ וכו' וא"א להן לעמוד זה כנגד זה וכו'. עיין מהר"ם עד הי' צריך ד' רווחים. ר"ל למאי דלא אסיק אדעתי' שהטבעות היו בולטות חוץ לעגלה ע"כ צריך ד' רווחים ג' בין הקרשים וא' בקצה א' של עגלה שיהי' הטבעת על העגלה, ע"ש אם הי' אמה ריוח זה וכו' כצ"ל ולא הבינותי דמאי אפילו הוא זה הא רביעית הריוח בשביל טבעת א' הוא טפח ומחצה ושליש ריוח שהוא ב' טפחים לשני טבעות הוא טפח לטבעת אחת ודו"ק. ומ"ש מהרש"א ועוד מוכח מפירש"י לקמן הוא (בדף צ"ט ע"א) ד"ה בד' ופלגא ע"ש: