אור ברסלב
גנזי יוסף שבת › דף צז:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

שבת · דף צז:

דף צז.

רש"י ד"ה ואיתעביד וכו' משום דהוי תולדה במקום אב עיין במהרש"א ולענ"ד דברי רש"י מדוקדקים דאכתי לא אסיק אדעתי' קושיא דלקמן אי להכא קבעי לה וכו' ולמסקנא ע"כ מיירי בגוונא דלא קשה קושיא זו וכדמתרץ דמשמע דהמקשה דס"ד דמיחייב תרתי לא טעה בהא לכן הוכרח רש"י לומר משום דהוי תולדה במקום אב ודו"ק:

שם ד"ה מאי מוסיף הרי לא נמנו אלא אבות. כ' מהר"ם משמע דרש"י ס"ל כפירוש א' של התוס' ע"ש ולא ידעתי מהיכן משמע לי' ופשטות דברי רש"י משמע אדרבה דרבנן ודאי לא מיחייבי אתולדה במקום אב ולכן כ' רש"י הרי לא נמנו אלא אבות שאם עשאן בהעלם א' חייב על כל אחת ואחת אבל תולדות לא נמנו דאינו חייב עליהם לרבנן במקום אבות אע"כ ר' יהודה מוסיף שגם אלו אבות הן לכן מוסיף את אלו על מנין דרבנן ואי משום דק"ל קו' התוס' אפשר לתרץ בין כתירוץ א' ובין כתירוץ ב' ודו"ק:

שם תוס' ד"ה למימרא וכו' ובפלוגתא וכו' ואומר ר"י וכו'. כ' מהר"ם לשון זה אינו מדוקדק וכו' ואח"כ כ' מקשים העולם וכו' ע"ש. נלענ"ד דכל זה שייך לפירש"י (דף צ"ד ע"א) ד"ה ובפלוגתא וכו' ע"ש אבל לפי' התוס' שם לשון זה מדוקדק היטב כמו לשון הגמרא שם ור"ל לר"י בנודע וחזר ונודע ולר"ל בנודע לאחר כפרה וממילא לא קשה הא טובא משמיענו לאפוקי ממ"ד ידיעות אין מחלקות דאינו מפקיע כלל דלאותו מ"ד מיירי בנודע לאחר כפרה ודו"ק:

שם ד"ה מאי לאו וכו' וה"ה דהוי מצי למדחי וכו' כתב מהר"ם ולענין שוגג להתחייב אתולדה במקום אב ע"ש והוא תמוה דהא רוצה לדחות דלא ס"ל לר"י דחייב אתולדה במקום אב וכוונת התוס' דה"מ למדחי לענין שוגג ואפ"ה לא ס"ל לר"י דחייב אתולדה במקום אב דס"ל דהני אבות נינהו ואפשר דט"ס הוא במהר"ם וצ"ל ולא להתחייב ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה