גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף פה.
ד"ה וקים להו וכו' וי"ל דסברא וכו'. לכאורה אינו מובן דהא השתא אינו זורע אלא גרעין א' בכל קרן וא"צ לדקדק אלא באותו גרעין וא"כ השתא נמי צריך לדקדק בגרעין א' שהוא הגרעין האמצעי וי"ל דהשתא אם יהיה קשה לו לדקדק בגרעין האמצעי לא יזרע באמצע ממש שאין שם אלא ג' טפחים מצומצם מהזרע אשר באמצע הערוגה אלא ירחיק קצת לימין או לשמאל ויתוסף קצת אלכסון ולא יצטרך לדקדק אבל כשלא יהי' בערוגה רק באלכסונה ששה טפחים ע"כ יצטרך לדקדק דאל"כ לא יזרע כלל ודו"ק:
שם ד"ה חוי וכו' אינו דורש כלום. נ"ל דצ"ל כולם ור"ל שאם הי' דורש טעם לז' עממין הי' דורש טעם לכולם ודו"ק:
שם רש"י ד"ה והא איכא וכו' כזה וכו'. הציור מבואר בדפוס והוא ממהר"ם והנה מזרעים שבקרן דרומית מערבית של ערוגות המזרחים לזרעים שבקרן מזרחית דרומית של ערוגות האמצעיים וכן מקרן צפונית מערבית של המזרחיים לקרן צפונית מזרחית של אמצעיים אין הפרש רק ב' הגבולים וכן מאמצעיים למערביים ומדרומיים לאמצעיים ומאמצעיים לצפוניים אלא שאלו נזרעים מזרח ומערב ואלו צפין ודרום כמבואר בהציור ובזה אין איסור כמ"ש רש"י במשנה ולא בא לעשות הפרש חק הנזרעים מזרח ומערב זה מזה ובין הנזרע. ודרום זה מזה ודו"ק:
שם ד"ה בממלא וא גם בזה הציור מבואר בדפוס והנה לכל ק הי' אפשר לזרוע בערוגה שבמזרח ושבמערב ערוגה זו צפון ודרום אלא שלא יהי' כדי הפרש בין זרע שבאמצע רוח מזרחית של ערוגה זו לבין זרעים שבערוגה המזרחית וכן בין זרע שבאמצע רוח מערבית לבין ערוגה המערבית וכן הי' אפשר לזרוע בערוגה שבצפון ושבדרום מצפון לדרום אלא שלא יהא כדי הפרש בין זרעים שבערוגה זו לבין זרע שבאמצע רוח צפון של ערוגה הדרומית וכן בין זרע שבאמצע רוח דרום של ערוגה הצפונית ומ"מ יכול לזרוע בערוגות שבצפון ושבדרום הכל מצפון לדרום אלא דא"כ לא יהי' בהם ה' מיני זרעים ורב לא אמר ערוגה שבחורבה אלא שא"א לזרוע בערוגות שבצדה ה' מיני זרעים אבל בערוגות שבמזרח ושבמערב א"א לזרוע כלל מפני הזרע שבאמצע רוח מזרחית ומערבית של שורה זו כנ"ל ועמ"ש לקמן בעזה"י בע"ב ודו"ק:
שם תוס' ד"ה אמר רב וכו' שיוכל עדיין לזרוע וכו'. עיין במהרש"א בכל דבור זה. והנה שני ציורים הראשונים נמצא במהר"ם [ובגמרא ציירו הציור הראשון של מהר"ם על ממלא את הקרנות והוא טעות וצריך לציירו אחר אלא שיעור ב' הגבולין או אחר ב"ט וחומש בכל קרן ואחר כאשר תצייר צריך לצייר כציור הב' ברש"י וכ"ה במהר"ם] והציור השלישי בדבור גרעין אחד בכל קרן החיצונות כו' כצ"ל הוא כזה והציור הד' הוא כזה עוד כ' המהרש"א בדבור שיוכל עדיין כו' עד ה' טפחים. ר"ל ג טפחים אורך חצי ערוגה חיצונה ושם הוא רחוק מהזרע אשר בערוגה הפנימי' רוחב ב' גבולים שהוא ב' טפחי' הרי ה' טפחי' בעיקו' כזה והעיקום הזה קורא באלכסון ומ"ש והמרובע ממנו ר"ל קו השוה מקצה ערוגה החיצונה עד קו השוה זרע ערוגה הפנימית כ"ה כוונתו אבל תמהני מ"ש שהוא ג"ט במכוון דכיון שקו האורך הוא ג' טפחים ע"כ קו השוה מקצה ערוגה החיצונה עד זרע שבקרן ערוגה הפנימית שהוא אלכסון של ג"ט אורך וב"ט רוחב הוא יותר מג' טפחים וכפי חשבון התשבורת יש לערך ג' טפחים וג' חומשין עיין תוספות יו"ט פ"ה דכלאים במשנת הנוטע ירק דוק ותשכח וממילא לא קשה מה שהקשה מהרש"א אח"כ פן לא ידקדק וכו' כיון שיש ג' חומשין יותר. ומ"ש מהרש"א וי"ל וכו' נ"ל דכוונתו לפי מה דמסיק גזרה שמא ימלא את הקרנות צריך כאן ב' גזרות שמא ימלא את הקרנות בערוגה הפנימית ושמא לא ידקדק בערוגה החיצונה לזרוע ממש בסוף הקרן כולי האי לא חיישינן ולא חיישינן לעיל בד"ה וקים להו פן לא ידקדק אלא היכי שאם לא ידקדק יהי' ודאי איסור אבל היכי דאפילו לא ידקדק אינו אלא גזרה שמא ימלא את הקרנות לא חיישינן שמא לא ידקדק וזהו כוונת מהרש"א מ"ש רק בשניהם וכו' ר"ל שצריך לחוש בשניהם בקרן ערוגה החיצונה הסמוך לפנימית פן לא ידקדק ובערוגה הפנימית שמא ימלא הקרנות. שוב ראיתי דכוונתו דכאן אין חשש רק שלא ידקדק בשנים א' שלא יזרע סמוך לקרן ממש אלא חוץ לקרן ועוד חוץ לקרן לא יזרע לצד חוץ דהיינו רחוק מהפנימית אלא לצד הפנימית וכולי האי לא חיישינן אבל לעיל אם יזרע חוץ לקרן קצת בין למזרח ובין לדרום יש חשש דודאי חוץ לערוגה לא יזרע וצריך ע"כ לזרוע ממש בקרן וזה נ"ל עיקר והתו' תירצו ע"ז דגזרינן שמא ימלא ר"ל שלא ידע לדקדק דאסור לזרוע אלא בקרן ויסבור שמותר לזרוע בכל הרוח כיון שהוא בערוגה אחרת ואין זה דומה לפן לא ידקדק דלעיל דשם פירושו שיהי' יודע שאסור לזרוע אלא בסוף הקרן אלא שלא יוכל לדקדק ולצמצם כנ"ל לפרש וכבר כתבתי בעזה"י לעיל לתרץ קו' מהרש"א בזה ודו"ק: