גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף עג:
תוס' ד"ה וצריך וכו' מ"ד אקורע ע"מ לתפור וכו'. נ"ל דר"ל דקורע אינו חייב אלא ע"מ לתפור וכן מוחק אינו חייב אלא ע"מ לכתוב ואז חייב משום קורע ומשום מוחק ולא אמרינן דקורע שלא ע"מ לתפור ומוחק שלא ע"מ לכתוב שיהי' מלאכה שא"צ לגופה ויהי' חייב לר' יהודה אע"כ דקורע שלא ע"מ לתפור לא הוי קורע כלל וכן מוחק שלא ע"מ לכתוב לא הוי מוחק כלל וה"ה כאן כשא"צ לעצים לא הוי קוצר כלל אבל פשיטא דלא שייך בקורע שיתחייב משום תופר ובמוחק משום כותב שהרי הקריעה צריך תפירה אח"כ והמחיקה צריך כתיבה אח"כ ול"ד לזומר וצריך לעצים דמיד יש לו עצים ע"י מעשה זו ומהר"ם כ' דראיית התוס' מדאינו חייב בקורע ע"מ לתפור תרתי וכן במוחק ע"מ לכתוב והוא תמוה בעיני ואפשר דמפרש לה בתופר וכותב אח"כ בשבת אבל לא ידעתי למה לו לפרש כן גם מ"ש דבמוחק חייב משום כותב וה"ה בקורע משום תופר והיא תמוה בעיני שהרי הם אבות מלאכות בפ"ע ודו"ק:
שם ד"ה מפרק וכו' ונראה דלפיה"ק הלכה כר"י וכו' כצ"ל. וע"ש במהר"ם בא"ד וא"נ לומר וכו' ע"ש מיהא מדרבנן ומחמרי וכו' כצ"ל: