אור ברסלב
גנזי יוסף שבת › דף עג.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

שבת · דף עג.

דף עב:

ד"ה אלא לאו וכו'. עיין מהר"ם עד ולכך פטר בנתכוין וכו' וגבי שבת דפטור וכו' כצ"ל:

שם גמרא בשלמא לאביי וכו'. עיין מהר"ם וע"ל (דף ס"ט ע"א) בת"י ד"ה גם לא מצי ובחידושי הר"ן כאן. והנה יש לדקדק בסוגיא זו לפי מ"ש התוס' לעיל ע"ב ד"ה נתכוין דבנתכוין לזרוק ד' וזרק ח' פטור לכ"ע אמאי מיחייב אביי נתכוין לזרוק ב' וזרק ד' וגם לרבא קשה אמאי צריך לטעמא דלא מיכוין לזריקה דד' אפילו נתכוין לזריקה דד' מ"מ לא נעשית מחשבתו. ומצאתי בחידושי הר"ן שמתרץ דמיירי שדעתו לזרוק במקום זה וזרק באותו מקום אלא שהיה סבר שאין שם אלא ב' אמות ויש ד' ע"ש ולכאורה אפשר לתרץ עוד דמיירי כאן באומר כ"מ שתרצה תנוח ושמעינן דאפ"ה לא מקרי מתכוין לזריקה דארבעה. אכן הרמב"ם ז"ל השמיט דין זה ומזה נ"ל דדעתו כדעת רש"י וס"ל דאביי פליג נמי אנתכוין לזרוק ד' וזרק ח' או נתכוין ללקוט תאנה זו ולקט זו ורבא אצטריך לומר דבכה"ג דנתכוין לפטור פטור ומותר לגמרי משא"כ נתכוין לד' וזרק ח' או נתכוין לתאנה זו ולקט זו ולכן הביא בפי"ג מה' שבת הכ"א דין דנתכוין לזרוק ד' וזרק ח' דפטור ומשמע אבל אסור ומכין אותו מכות מרדות וכ"כ בפ"א מה"ט גבי נתכוין ללקוט תאנים שחורות ולקט לבנות ובה"ח כלל כל הני דינים דשמעתין ביחד וכתב נתכוין לעשות דבר המותר ועשה דבר אחר כגון שנתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר אינו חייב כלום והיינו כמו שכלל בה"ד שם דהוי מותר לגמרי והלח"מ שם בה"ח האריך בזה ע"ש ולכן לא הוצרך להעתיק נתכוין לזרוק ב' וזרק ד' וכסבור רה"י ונמצא רה"ר ואפשר ס"ל שגם רבא דשמעתין לא ס"ל הך דנתכוין לזרוק ד' וזרק ח' לכן אינו פוטר אלא בנתכוין להיתר או אפשר כיון דאמר אביי חייב אמר הוא פטור והרמב"ם הוצרך להעתיקו להשמיענו דאינו חייב כלום כיון דלא נתכוין לאיסור ונתיישבה שיטת רש"י בעזה"י ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה