גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף ע:
גמרא אלא אמר רב אשי וכו'. נ"ל דאין זה ענין לפלוגתא דרב ספרא ורב נחמן לעיל ע"א כאן מידיעת שבת הוא פורש וכו' דיכול להיות דרב אשי יסבור כר"נ וה"ק אי משום שבת קפריש הרי העלם שבת בידו והוי כשגגת שבת וזדון מלאכות והוי חדא שגגה ואי משום מלאכה קפריש הרי העלם מלאכות בידו והוי טובא שגגות כזדון שבת ושגגת מלאכות והא דמשום שבת קפריש או משום מלאכות קפריש אין ראי' אלא דזה הוי כזדון שבת ושגגת מלאכות וזה הוי כשגגת שבת ושגגת מלאכות אבל בטעמא דזדון שבת ושגגת מלאכות חייב על כל מלאכה ושגגת שבת וזדון מלאכות אינו חייב אלא על כל שבת שפיר ס"ל כר"נ ורבינא יכול לסבור כרב ספרא וה"ק דמזה אין ראי' אי עיקר שגגתו שבת או מלאכות אבל בטעמא דזדון שבת ושגגת מלאכות ושגגת שבת וזדון מלאכות שפיר ס"ל כרב ספרא ודו"ק:
שם תוס' ד"ה א"ל וכו'. עיין במהרש"א עד בתוספות פ"ב דשבועות וכו' כצ"ל נ"ל:
שם גמרא הניחא וכו'. ולעיל (דף ס"ט ע"א) דמקשה על ר"ל היינו אי ס"ל העלם זה וזה בידו פטור דאל"כ הי' יכול לשנויי דלא ידע לי' שבת במדי והוי העלם זה וזה בידו ודו"ק:
שם תוס' ד"ה חזינן וכו' ולא בא רב אשי וכו'. היינו לפיר"י אבל לפירש"י בא רב אשי לפשוט כל הבעיא דע"כ א"א שישמע שניהם בבת אחת ממש שאין האוזן יכול לשמוע וע"כ שמע בזה אחר זה אפילו סמוכין זה לזה מ"מ ע"כ א' מהם שמע קודם וא"כ אם כששמע א' מהם גמר בלבו שיביא קרבן הרי משום זה קפריש ואם לא גמר בלבו להביא קרבן עד ששמע גם השני משום שני קפריש אבל לפיר"י יכול להיות שאומר אלו הוי מודיעין לי איזהו מהם שיהי' הייתי מביא קרבן או לא היה מביא קרבן עד שיודיעוהו שניהם וע"כ דלא נפשט כל הבעיא ודו"ק:
שם ורשב"א מפרש וכו'. עיין במהרש"א עד והיינו כפיר"י וכו' כצ"ל. ור"ל דלפירש"י כיון שמקודם הודיעוהו אשבת ואח"כ אמלאכות ופריש איך שייך לומר אפילו אי כי נמי וכו' וע"כ הרשב"א ס"ל כפיר"י ודו"ק. ועיין במהר"ם עד שהוא שבת א"צ וכו' כצ"ל:
שם ד"ה נודע וכו' כדאמר רבא וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד נראה ליישב דס"ל להתוס' דמרישא אין להוכיח דאפשר לומר דמה שאינו מביא עליו עתה קרבן אינו יכול לגרור דבר אחר שגם הוא לא יתכפר לכן לא הוכרחו אלא מסיפא הביא קרבן על האמצעי דכיון שהראשון מתכפר בקרבן זה נימא שימשוך הקרבן אליו ויתכפר הוא והשני ולא השלישי ודו"ק. וע"ש במהר"ם עד של זדון שבת ושגגת וכו' של שגגת שבת מביא וכו' כצ"ל: