גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף נב.
גמרא או דלמא זמנין דרפי וכו'. עיין במהרש"א ותמהני דלפי דבריו גם כשחקק בין קרניה הוי נטירותא יתירתא ולא שרי אלא למ"ד לאו משאוי הוא וא"כ תפשוט מכאן דנטירותא יתירתא לאו משאוי הוא וע"ק דהרמב"ם בפ"כ ה"ח פסק דנטירותא יתירתא משאוי הוא ובהי"א פסק דעז שחקק לה בקרניה יוצאה באפסר ואם תחבו בזקנה אסור שמא תנתחנו ויביאנו בידו ד"א ברה"ר וגם סברתו אינה מובנת לי דכיון דלא מינטרא בי' היאך שייך לומר דהוי נטירותא יתירתא משום דלא צריך נטירה הא גם בזה לא מינטרא והוי משאוי גמור לכן נלענ"ד דעז ג"כ בעי שימור ואע"ג כשמתנתקת נפל ממנה וכן ברפו מ"מ כל זמן שלא נפל ממנה משתמרת בו ול"ד לקשר חבל בפי הסוס דהוי משאוי וכמ"ש הרמב"ם שם ה"ח והש"ע בסי' ש"ה ס"ב מטעם דנשמט ממנו וכמ"ש הט"ז שם ס"ק ג' ע"ש דשם נשמט ממנו ממילא ואינו מתקיים עליו כלל משא"כ כאן דמתקיים עלי' כ"ז שאינה מתנתקת ודו"ק:
שם רבינא אמר במורדת. עיין במהרש"א ועיין בחידושי רשב"א שכ' בע"א: (שם) תוס' ד"ה בבאין וכו'. עיין מהר"ם עד דלא איירי אלא שאין וכו' ולא לענין וכו' כצ"ל:
שם ד"ה מזין וכו' אם יש באזוב ישנה. הוגה בדפוס ע"פ מהר"ם לא ישנה וע"ש בפי' ר"ש ורא"ש שיש גורסים ישנה ואפשר כן הי' גירסת התוס' וא"צ להגי' מ"מ נ"ל דדעת התוס' דנפסלו המים שנשארו בתוך האזוב וכדעת הר"ש והרא"ש ולא כהרמב"ם והר"ב שם מדכתבו ויפסלו דמה שניזה על הבהמה לא שייך לומר שנפסל אלא שלא ניזה על הדבר שצריך הזי' ועוד דלא שייך בזה גזירה דלא משמע דר"ל דלא גזרינן שמא יסמוך על הזי' זו ולא יזה פ"ש על הטבעת דהו"ל לפרש אע"כ כוונתם שיפסלו המים שנשאר בתוך האזוב ולפ"ז אם נגי' לא ישנה יפרשו כפיר"ש ורא"ש וכן פירש"י ביומא (דף י"ד ע"א) שלא ישנה להזות עוד מאלו המים שבתוך האזוב עד שיטבול פעם אחרת ואם נקיים גירסא הישנה ישנה יפרשו שצריך לשנות ולהטביל פעם אחרת כפירוש הרמב"ם והר"ב בפירוש ישנה ולא ישנה אלא שהגירסא מהופכת מגירסתם ודו"ק:
שם ד"ה וטובלן וכו'. אבל בריש במה אשה וכו'. עיין מהר"ם עד לאשמעינן נמי שאר דיני אשה. נ"ל דר"ל אבל גבי כלים לא אשכחן דינים יותר מזה אכן לענ"ד פירושו דחוק וכי כיון דאשמעינן עוד דין מדיני אשה צריך כי רוכלא למיחשב כל דיני אשה ולענ"ד י"ל בפשיטות דחילוקי דינים אלו באיזהו כלים יוצאה בהמה או אשה חילוקי דיני כלים הוא דאם הכלי כזה מותרת הבהמה או האשה לצאת בה ואם הוא כתבנית זה אסורים ואינו תלוי בבהמה או באשה לכן מקרי דיני כלים ולא דיני אשה ועיין בבעה"מ ודו"ק: