גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף נא.
ד"ה מקצת עליו וכו' ומקצת מגולין נקט משום אחריני וכו'. ק"ל דלפירוש הערוך כשאין מקצתן מגולים הוי זריעה מעולה וא"כ פשיטא שאסור לעקור ממחובר בשבת וצ"ל דמ"מ כיון שלא השרישו לא מקרי תולש ומותר ליטלן בשבת וכדלעיל (דף מ"ה ע"א) חטים שזרען בקרקע דלא מקרי תולש ומ"מ לענין כלאים ושביעית ומעשר אסור ודו"ק:
שם ד"ה אלו הי' וכו' ור' חמא סבר וכו'. עיין מהר"ם עד כדברי ר' אמור לי משום דסבר ר"ח רבי ריש וכו' כצ"ל:
שם ת"י ד"ה אבל פינה וכו' כדאמר לעיל וכו'. מדבריהם נראה שמפרשים מותר להטמין את הצונן שתפיג צינתן כפירוש הרמב"ם והגאונים שהביא הר"ן דאל"כ אין לו שייכות לכאן ודו"ק:
שם גמרא או שטמן בדבר הניטל וכיסה בדבר שאינו ניטל עיין פירש"י ותוס' וכפי הנראה מדבריהם אי הוי מניח הי' נעשה הקדרה בסיס להכיסוי אע"פ שהכיסוי תשמיש הקדרה היא אכן לעיל במשנה (דף מ"ט) ד"ה נוטל כסוי כ' רש"י דלא נעשה בסיס להן שאין עשוי אלא לכסות קדרה משמע לכאורה דהטעם הוא דהכסוי היא תשמיש הקדרה ועיין מ"א סי' רנ"ט סק"ו וס"ק ט' ופמ"ג שם ודו"ק וצ"ע:
שם תוס' ד"ה או שטמן וכו' וע"ק לר"ת וכו'. לא הבינותי דבאינן מגולה מקצתן א"א לאחוז ולנער והיא פלוגתא דר"א בן תדאי ורבנן ואפשר לומר דאתיא כרבנן ועיין בא"ח ס"ס שי"א ובמ"א סי' רנ"ט ס"ק ה' ודו"ק וצ"ע: