אור ברסלב
גנזי יוסף שבת › דף מה:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

שבת · דף מה:

דף מד:

בת"י ד"ה קשה דאפשר וכו'. נ"ל דהיינו לרב יהודה לקמן (דף קנ"ה ע"א) דשוייא אוכלא משוינן ודו"ק:

שם תוס' ד"ה הכא במ"ע וכו' ואין נראה וכו'. עיין מהרש"א ומהר"ם ולכאורה מדברי התוס' משמע דלא הוצרכו לומר דלא מיבעי לי' אלא אי שרי ע"י ניעור אלא למסקנא דמוקי לה בביצת אפרוח ונלענ"ד דבאוקימתא דאפרוח מת אפשר לומר דמיבעי לי' אי חלוק ר"ש בבעלי חיים שמתו או מודה ופשיט ר' יוחנן דמודה ומקשה למ"ד דחלוק ר"ש דלא נראה דפשיט ר"י דלא כהלכתא ומתרץ דאית בי' ביצה ומיבעי לי' אי מודה ר"ש בנולד ופשיט ר"י דמודה ומקשה ואר"נ וכו' ומתרץ דאית בי' ביצת אפרוח וע"ז קשה להתוס' דא"כ דדמי לגרוגרת וצמוקין מאי מיבעי לי' פשיטא דמודה ר"ש בהא וע"ז הוכרחו לתרץ דמיבעי לי' אי שרי לנער ומ"מ גם דברי מהרש"א ומהר"ם נכונים דלסברת התוס' אלו דבעלי חיים ודאי הוי מוקצה גם לר"ש לא שייך למיבעי גם ע"ז אלא אי מהני ניעור וא"כ קשה אמאי מוקי במסקנא בביצת אפרוח ולא באפרוח חי והוצרכו לתרץ שיכול להפריחו וכ"ה בת"י ד"ה והא ודו"ק. אכן לפי מ"ש מהר"ם ד"ה דאית בי' ביצת ועוד מה השיב לו וכו' תקשה לפי אוקימתות דלעיל וצ"ל דאה"נ שהי' יכול להקשות כן ודו"ק:

שם ד"ה דאית בי' ביצה וכו' ואפשר וכו'. עיין במהרש"א עד אבל ק"ק וכו' ולפי מ"ש מהר"ם דר"י תרי טעמי אית לי' נתיישבה קו' זו ע"ש ודו"ק:

שם ד"ה אין לנו וכו' ולפ"ז לא קיימי ר' יוחנן דפסק כר' יהודה וריב"ל דפסק כר"ש וכו' כצ"ל נ"ל אבל מה שפסק ר' יוחנן כר"ש דמטלטלין נר ישן קאי ג"כ אברייתא דמטלטלין נר חדש ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה