גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף מד:
ד"ה בסוכה וכו' מורביות וכו' ע"ה משמע וכו' כצ"ל:
שם תוס' ד"ה יש עלי' וכו' דבשכח תנן וכו'. עיין במהרש"א עד ע"י שמנער המטה ודו"ק כצ"ל:
שם והוי כגמרו בידי אדם. עיין במהרש"א ולענ"ד נראה ליישב קושיותיו דהנה מדברי רב אין הכרח להוסיף הא דלא יחדה למעות וכו' והוא וכו' אלא דידע הגמרא שהוא סיום מימרא דרב אלא דרנב"י לא שבק לגמור מימרא דרב והקשה ארישא והגי' ואח"כ סיים הסיפא לא יחדה למעות וכו' וכמ"ש הפ"י ע"ש וא"כ אפשר לומר מדלא הוכיח מהכא דאין מוקצה לחצי שבת ש"מ דידע הגמרא דהאי סיום והוא שלא היו עליה ביה"ש אינו מדברי רב אלא הגמרא מסיים כן לפי מה דס"ל אין מוקצה לחצי שבת אבל שפיר נוכל לומר דיש מוקצה לחצי שבת והניחם כדי ל ומיירי אפילו היו עליה ביה"ש ודו"ק:
שם ד"ה ואין מצלת וכו' וקשה וכו'. עיין במהרש"א עד שהמוכני עולה יותר וכו' כצ"ל. וע"ש במהרש"ל ד"ה ואין וכו' פי' מן הבית לעליה כצ"ל: