גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף מג:
רש"י ד"ה ומני האי שהצרכת לתרוצה כשחישב וכו'. משמע אבל מה שהוצרך לתרוצה דאיכא דבש א"ש גם לר"ש וכמ"ש לעיל דלר' יצחק גם ר"ש ס"ל אין כלי ניטל לצורך דבר שאינו ניטל. אכן בביצה (דף ל"ו ע"א) כ' רש"י בד"ה במאי אוקימתא מדמהדר לתרוצה משום שתי חלות דר' יצחק כר' יהודה ע"ש אכן בתוס' שם כתבו בשם רש"י דפירושו דכאן וע"ש במהר"ם שיף ודו"ק:
שם תוס' ד"ה שלא וכו' והא לא משמע וכו'. עיין במהר"ם עד אבל במסכת ביצה וכו' אכן רש"י פירש שם (דף ל"ו סוף ע"א) פשיטא כיון דאית לי' לר' יהודה וכו' ע"ש וע"ש בתוס' ע"ב ד"ה אלא דמפרשים בגווני דלא הוי פסיק רישי' וע"ש במהרש"א ובמהר"ם ודו"ק:
שם ד"ה זה זוקף וכו' א"נ וכו'. עיין במהרש"א עד על המת ועל האוכלין כצ"ל: