גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף לט:
גמרא אמר עולא וכו'. עיין בחידושי הרמב"ן והרשב"א והריטב"א והר"ן שכתבו לתרץ אליבא דעולא הא דאין טומנין בדבר המוסיף הבל ולפי מ"ש התוס' דרב יוסף ס"ל דהא דאין טומנין בדבר המוסיף הבל הוא דוקא מבע"י שייך שמא יטמין ברמץ צ"ל כמ"ש לעיל דבמעשה דאנשי טברי' יש גם קולא דבשבת וס"ל לעולא כר' יוסי דלא גזר תולדות חמה אטו תולדות אור וס"ל דחמי טברי' הוי תולדות חמה ובאמת מותר לר' יוסי ודו"ק:
שם תוס' ד"ה אלא פניו וכו' ומיהו קשה להרשב"א וכו' עיין מהרש"א ומהר"ם שהשיגו על מהרש"ל ולענ"ד דברי מהרש"ל מובנים היטב וראויין למי שאמרם כאשר אבאר דודאי כוונת רשב"א בקושייתו הוא דכיון דממאי דקתני בשבת דאסורים בשתי' שמעינן דאסור ברחיצת פניו ידיו ורגליו וא"כ ממילא מ"ש דאסורים ברחיצה היינו נמי פניו ידיו ורגליו דא"ל דמיירי בכל גופו וא"כ הוי משמע דפניו ידיו ורגליו מותר דאל"כ לאשמעינן דאפילו פניו ורגליו אסור וכ"ש כל גופו אע"כ דהאמת כן הוא דמיירי ברישא אסורים ברחיצה גם בפניו ידיו ורגליו ודומיא דהכא בסיפא ביו"ט ודאי מיירי בגוונא דרישא שהרי בלשון אחד שנויים ותקשה נימא תנן סתמא כב"ש וא"צ להביא הברייתא דחמין שהוחמו מע"ש וכו' וע"ז הקשה רש"ל שהרי ע"כ צריך להביא הברייתא דלולי הברייתא אע"ג דודאי היינו מודים דחמין שהוחמו בשבת אסורים ברחיצת פניו ורגליו מק"ו דשתיי' מ"מ היינו אומרים דהמשנה דקתני אסורים ברחיצה לא מיירי אלא מכל גופו והא דנקיט בשבת כל גופו ולא נקיט רבותא אפילו פניו ידיו ורגליו לאשמעינן דבהוחמו מע"ש אפילו כל גופו מותר ודומיא דהכי בסיפא ביו"ט מיירי מכל גופו וכב"ה ולכן צריך להביא הברייתא דכל גופו אפילו בהוחמו מע"ש אסור ודחה דלא הו"ל למשבק רבותא דרחיצת פניו ידיו ורגליו דאסור כשהוחמו בשבת ולתני רחיצת כל גופו משום רבותא דהוחמו מע"ש וע"כ דבאמת מיירי ברישא ברחיצת פניו ורגליו ג"כ ושפיר הקשה הרשב"א דא"צ להברייתא. ואח"כ כ' מהרש"ל והא דתירץ וכו' ר"ל דלפי התירוץ דמוקי לה במשתטף לא קשה דלתני רבותא טפי דאפילו לרחוץ פניו ידיו ורגליו אסור אע"ג דבאמת רחיצת פניו ורגליו קיל מלהשתטף כל גופו שהרי לב"ה ביו"ט מותר ברחיצת פניו ידיו ורגליו ולהשתטף כל גופו אסור היינו אחר דשמעינן שגזרו על שטיפה אבל אי לא אשמעינן לא הוי ידעינן כלל שגזרו על שטיפה לכן הוצרך לאשמעינן שגזרו גם על שטיפת כל הגוף וחמיר מרחיצת פניו ורגליו וכו'. ואח"כ כ' אבל תימה וכו' היינו קו' הראשונה שהקשה אלא דמה שדחה לעיל דטפי הו"ל למתני פניו ידיו ורגליו לאשמעינן רבותא בהוחמו בשבת הקשה עתה דלמא לא אצטריך רבותא זו דשמעינן מאיסור שתי' וניחא לי' ליתני כל גופו לאשמעינן דבע"ש מותר וע"כ צריך להביא הברייתא לכן תירץ דמ"מ כיון דבאמת אסור גם פניו ידיו ורגליו לא שייך לומר דרישא דמתניתין לא מיירי רק בכל גופו דסתמא קתני ומיירי בכל גווני דבאמת אסור וממילא גם סיפא ביו"ט מיירי גם בפניו ידיו ורגליו וקשה דהוי כב"ש וא"צ הברייתא אבל לפי התירוץ דאיירי להשתטף כיון דאין איסור אלא בכל גופו ע"כ מיירי רישא דוקא בכל גופו ודומיא דהכי סיפא ביו"ט איירי בכל גופו דוקא כב"ה ודברי מהרש"ל נכונים וברורים וכפירוש מהרש"א ומהר"ם. ומ"ש מהר"ם אטו לא ידעינן דאסור להחם חמין בשבת וכו' לא הבינותי דודאי גם אי נימא דמותר לרחוץ בחמין שהוחמו בשבת מ"מ אסור לחממן בשבת אלא בדיעבד כשהוחמו באיסור וכמ"ש התוס' בד"ה בין בחמין או כשהוחמו ע"י עכו"ם או מעצמם ומשכחת לה גווני טובי וצריך להשמיענו דמ"מ אסור לרחוץ בהם ודו"ק:
שם ד"ה אא"כ וכו' אבל לצורך כל גופו וכו' וכן בדבור שאח"ז כתבו אבל לצורך כל גופו לא. וכתבו מהרש"ל ומהר"ם דב"ש וב"ה קודם גזרת רחיצה היו ע"ש ועיין בא"ח סי' תקי"א ס"ב דלדעת הרי"ף והרמב"ם ליכא גזרת רחיצה ביו"ט ודו"ק: