אור ברסלב
גנזי יוסף שבת › דף לח:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

שבת · דף לח:

דף לח.

בת"י ד"ה ורשב"א מפרש וכו' דבלא חיתוי וכו'. נ"ל דר"ל אבל כשהוא חם חיישינן שירצה ליקח אותה בלילה ויחתה שיתחמם יותר ומ"ש דמיירי במטמין בלילה ר"ל לצורך לילה ודו"ק. והא דכאן שרי באותו מיחם ושם אסור זה לא קשה כלל דידוע דהטמנה חמיר משהייה:

שם גמרא כופח שהסיקוהו בקש ובגבבא סומכין לו ואין נותנין ע"ג. הנה מלשון המשנה ה"ז ככיריים משמע דנותנים ע"ג ועיין בב"ח סי' רנ"ג ס"ה מ"ש ליישב בזה דעת הטור ועיין בט"ז ס"ק ו':

שם רש"י ד"ה אפילו בגפת ועצים לשתרי בגרופה וקטומה. נקיט אליבא דר"א בר אהבה דלאביי הול"ל לסמוך ודו"ק:

שם תוס' ד"ה תנור וכו' דשרינן קידרא חייתא וכו'. משמע דקידרא חייתא נמי דוקא לחנניא שרי דא"ל דעיקר ראייתם מבשול כמב"ד ואגב גררא נקטו גם קידרא חייתא שהרי בפ"ק לא הוזכרו כלל קידרא חייתא וכמב"ד זא"ז אלא אמר התם בשיל שפיר דמי בשיל ולא בשיל אסור ואפשר לפרש בשיל לגמרי כפירש"י שם כיון דבתנור מיירי רק שהתוס' פירשו שם בשיל כמב"ד ועיקר מקור דכב"ד בפ"ק הוא (בדף כ' ע"א) אר"א אמר רב וכו' ע"ש ושם לא הוזכר קידרא חייתא וגם לא ברייתא דעססיות וכו' וע"כ עיקר ראייתם מקידרא חייתא וכ"מ מדברי הת"י דקידרא חייתא לא שרי אלא לחנניא ומדברי הפוסקים לא משמע כן דהא אפילו הפוסקים דלא כחנניא מתירין קידרא חייתא אכן מדברי הר"ן בחידושיו בפ"ק שם ראה דגריס קידרא חייתא אי בשיל ומשמע דמפרש דהאי אי בשיל וכן בשיל ולא בשיל קאי לפרש דין קידרא חייתא ומשום זה הוכרח לפרש בשיל כמב"ד דאי בשיל לגמרי אמאי קרי לה חייתא ע"ש ונלענ"ד שזה דעת המרדכי ספ"ק שאוסר קידרא חייתא וכ' הב"י בסי' רנ"ג דבכירה מיירי שהרי בתנור בפירוש שרי בגמרא קידרא חייתא ולפי דברי הר"ן אפשר לומר שגם המרדכי גריס כן ולא מיירי בגמרא כלל מקידרא חייתא לגמרי ואפשר שזה ג"כ דעת התוס' והת"י כאן ור"ל קידרא חייתא כשנתבשל כמב"ד אכן מדברי התוס' לעיל ע"א ד"ה שכח לא נראה כן אלא דבלא"ה כ' הב"י שם דהתוס' דהכא לא ס"ל כדברי התוס' דלעיל ע"ש ודברי הר"ן אלו לא ראיתי שהביאוהו הפוסקים וגם מדברי הר"ן עצמו בפירושו להרי"ף לא נראה כן ע"ש שפירש קידרא חייתא אסח דעתי' מני' לאורתא ואפשר למאן דמפרש בשיל לגמרי פי' כן דע"כ גריס קידרא חייתא או בשיל ומפרש כן אבל לדעת התוס' שהביא אח"כ דמפרשי בשיל היינו כמב"ד גרסי אי בשיל וכמ"ש בחידושיו ודו"ק וצ"ע:

שם ד"ה תניא וכו' בת"י ולפ"ז וכו'. ואפיל ע"ג וכו'. צ"ל דלא גרסי בברייתא גבי בקש ובגבבא ואין נותנים ע"ג דפשיטא דלא עדיף גפת ועצים בגרופה מקש וגבבא ועיין בט"ז סי' רנ"ג ס"ק ו' ודו"ק:

שם ד"ה מעשה וכו' בת"י והא דחשיב וכו'. נ"ל דר"ל דלפי' ב' לא הול"ל כחמין שהוחמו בשבת דהא ממש בשבת הוחמו אלא הול"ל כחמין שהוחמו באור אבל לפי' ראשון ניחא ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה