גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף לח.
בתוס' ד"ה ושמא לתלמודא וכו' כיון דר"מ וכו'. נ"ל דר"ל (דבדף ל"ז ע"א) אוסר ר"מ תבשיל לגמרי לשהות אפילו נתבשל כל צרכו ואפילו בגרופה ואפ"ה מתיר כאן בדיעבד בשוגג אפילו באינה גרופה ממילא ה"ה לדידן בלא נתבשל כמב"ד דמותר עכ"פ בדיעבד בשוגג ודו"ק:
שם ד"ה עבר וכו'. ונראה לר"י וכו'. עיין מהר"ם עד בלא בשיל לר"י דהא בלא וכו' כצ"ל: