גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ראש השנה · דף כד.
גמרא כמה הי' גבוה וכו'. עיין במהרש"א עד פגימותיה מאחוריה וכו' ר"ל שדרך הילוכה נקרא מלפניה וצד השני נקרא מאחוריה וכיון שהיא מהלכת מדרום לצפון נמצא פניה לצד צפון ושם היא צד המאיר שבה ואחוריה לצד דרום ושם הם פגימותיה אבל הישנה שהיא נראית במזרח ומהלכת מצפון לדרום היא להיפך פניה לצד דרום ואחוריה לצד צפון ושם פגימותיה והעולה מדבריו דבחידושה לעולם צריך להיות פגימותי' לדרום ואינו מובן לי דלפי מ"ש רש"י דבימות הגשמים הלבנה בצפונה של החמה ואם יהי' אז פגימותיה לדרום יהי' כנגד החמה אכן מדברי התויו"ט ד"ה ולאין הי' נוטה שכ' ואם הלבנה בנטויה הצפונית וכו' ואם הלבנה בנטויה הדרומית וכו' משמע דפעמים נוטה פגימותיה לצפון ומשמע דתלוי בהא דלצפונה או לדרומה דמחלק בגמרא בין ימות החמה לימות הגשמים אלא דלמעלה דברנו מגוף הלבנה אם היא לצפונה וממילא פגימותיה נילוזים לצפון ואם היא לדרומה נילוזים לדרום ואפ"ה שואלין שתיהם לחקור העדים יפה ואין זה ענין ללפני החמה כמ"ש התוס' ולפ"ז יש ליישב פיסקא דגמרא דכיון דזה תלוי בזה מביא גם סיפא דלאן היה נוטה ומפרש רישא וסיפא יחד ואח"כ מפרש המציעתא דכמה היה גבוה והתנא דמתניתין לא חש ומפסיק ביניהם בכמה היה גבוה כיון דמ"מ ב' שאלות הם ולא פירוש וכמ"ש ואפשר דדוקא שואלים את העדים כן שלא ירגישו שזה תלוי בזה ודו"ק:
שם תוס' ד"ה תני חדא וכו' פגימותיה שגלגל הלבנה וכו' כצ"ל נ"ל. וכוונתם בקושייתם דמשמע להו שהחמה והלבנה הם בגלגל אחד וכיון שכדור השמים הוא עגול ממילא בימות הגשמים שהחמה שוקעת במזרחית דרומית כשהלבנה קודמת לה הוי הלבנה במערב והחמה במזרח וכשפגימת הלבנה למזרח הוא כנגד החמה אבל לתירוצם שהם בשני גלגלים יכולת להיות ראיית הלבנה ר"ל צד המאיר בה לפני החמה ואין החמה רואה פגימותיה שגלגל הלבנה למטה ר"ל קרוב לנו וגלגל החמה למעלה אצל השמים וממילא כשהם במערב גלגל החמה שהיא סמוך לשמים הוא יותר קרוב למערב מגלגל הלבנה שהיא קרוב לנו וחלק המאיר של הלבנה שהיא כנגד החמה היא במערבה ופגימותיה נוטים למזרח אלא שפעמים נילוזה לדרום ופעמים לצפון ועיין במפרש לה' קידוש החודש פ"ב ה"ד וכשהלבנה קודמת היא נילוזה לצפון וכמ"ש לעיל ודו"ק: