גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף קטז:
במשנה כל שלא אמר שלשה דברים אלו וכו'. וכ' רשב"ם שלא פירש טעמן. נ"ל שהוא כמ"ש הב"ח והמ"א בריש הלכות סוכה שכל מצוה שטעמה מפורש בתורה צריך שיכוון טעמה ולכן גם פסח מצה ומרור צריך לכוין טעמם ומ"מ לא נשמע שצריך שיאמר בפיו וכתבו התוס' דמלשון ואמרתם ילפינן שצריך שיאמר בפיו ומשמע מדבריהם דבשאר מצות שצריך כונה א"צ שיאמר בפיו אכן ביו"ד סי' רע"א ס"א מבואר שהרא"ש בשם רבינו ברוך נסתפק דאפשר צריך שיאמר בפיו ודו"ק ואין כאן מקום להאריך בזה:
שם תוס' ד"ה וחותם וכו' הלכה כר"ע מחברו וכו' כצ"ל:
שם רשב"ם ד"ה וחותם וכו' דברי ריצוי ובקשה כן יגיענו וגו' והיינו וכו'. נ"ל שהכל דבור א' עד סוף ברכה היא. ומ"ש וחותם דת"ק סיום בעלמא ר"ל דאין פירושו חתימה לברכת גאולה כדלעיל (דף ק"ד ע"ב) חותם בברוך אלא ר"ל מסיים ההגדה בברכת גאולה ונוכל לפרש בפתיחה בלא חתימה או בפתיחה וחתימה ונחלקו בזה ר"ט ור"ע אבל אינו חותם דר"ט ר"ל אינו חותם הברכה אלא מברך בפתיחה לבד:
שם ד"ה ניצוח וניגון וכו' שנאמר ניצוח וניגון למנצח וכו' כצ"ל: