גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף קטז.
פסחים דף קטז/א
ד"ה מה דרכו וכו' וכ"פ רב אלפס וכו' כ' מהרש"א ומיהו גבי פסח סגי באחת שלימה ואחת פרוסה ע"ש ור"ל לשיטת רב אלפס כמבואר ברא"ש ע"ש אבל לשיטת התוס' צריך גם בפסח שתי שלימות לבד הפרוסה וכמ"ש לעיל שצריך מצה שלישית אלא דתחלה כתבו שיברך המוציא ועל אכילת מצה על הפרוסה אלא שמניחה בתוך השלימות ואח"כ כתבו שר"י הי' מברך המוציא על אחת מהשלימות וכ"ה דעת רש"י ורשב"ם שכתבו ובוצע מאחת מהשלימות: (שם) גמרא שבכל הלילות אנו מטבילין וכו'. נ"ל שהיא פיסקא בפ"ע וציין על המשנה שבכל הלילות אנו מטבילין וכו'. ונ"ל שהיו גורסים במשנה שבכל הלילות אנו מטבילין וכן ציין התוס' יו"ט והקשה רבא אטו כל יומא וכו' פי' וכי בכל יום אין די שאין מטבילין אפילו פעם א' ור"ל הלא אין דרך לטבל אפילו פעם א' ורב ספרא הגי' אין אנו מטבילין וכו' ור"ל אין דרך לטבל ודו"ק:
שם רשב"ם ד"ה פתח ואמר דאחר שאילת הבן וכו' רבים ראו כן תמהו על דברי רשב"ם אלו דהא בגמרא אמרינן פטרתן מלומר מה נשתנה ובס' שם אפרים סוף ספר בראשית שלח יד להגי' בגמרא ורשב"ם ע"ש ולענ"ד דברי רשב"ם נכונים בלי הג"ה וה"ק דהנה לעיל מזה יש פלוגתא דרב אמר מתחלה עע"ז ושמואל אמר עבדים היינו ואי הוי ס"ל לר"נ כרב אחר שפטרו מלומר מה נשתנה הי' לו להתחיל מתחלה עע"ז לא עבדים היינו לכן כ' רשב"ם דאחר שאילת הבן וכו' ר"ל דר"נ ס"ל כשמואל ובכל שנה אחר שאילת הבן התחיל לומר עבדים היינו לכן גם עתה פתח ואמר עבדים היינו ובס' שם אפרים שם הביא הגירסא ברשב"ם לאחר שאילת הבן אכן בפירשב"ם שלפני איתא דאחר והיינו כמ"ש ואפשר שבא עוד רשב"ם לתרץ אמאי סמך עובדא זו לכאן טפי הו"ל לסמכו לעובדא דרבה ואביי לעיל (דף קט"ו ע"ב) וכ' לתרץ דאגב למדו מעובדא זו דר"נ ס"ל כשמואל ומה שהקשה עוד בשם אפרים אמאי נפטר בזה מלומר מה נשתנה נלענ"ד אם נפרש לעיל בעובדא דרבה ואביי דנפטר ממש מלומר מה נשתנה ע"כ דשאלות אלו לאו דוקא אלא שצריך שאלות שיהא סיפור ההגדה על מה לחול ואין נ"מ בין שאלות אלו לאחרים א"כ אף אנו נאמר דעיקר השאלות לאו דוקא וכאן שאמר לו בעי לאודויי ולשבוחי וכו' הי' מקום לסיפור האגדה על מה לחול כן עשה לנו הקב"ה וכו' וכמ"ש רשב"ם וא"צ לשאלות כלל אכן לפי מ"ש התוס' לעיל ד"ה כדי שיכיר שגם בההוא דאביי שאל אח"כ כל שאלות מה נשתנה אלא דהגמרא לא פירש אלא תחלת שאילתו א"כ ס"ל דהנך שאלות דוקא הם גם כאן צריך לפרש כן דע"י כן נכנס בדברים ושאל לו על מה הוא שואל עבדא דמפיק לי' וכו' ומי הוא העבד הזה ועי"כ שאל כל שאלות מה נשתנה והגמרא לא פירש אלא תחלת דבריהם ונ"ל לדברי התוס' הא דאמרינן בגמרא כאן ולעיל פטרתן מלומר מה נשתנה היינו כמ"ש רמ"א סי' תע"ג ס"ז דלאחר שאלות הבן א"צ לומר מה נשתנה אלא מתחיל עבדים היינו ור"ל דאלו לא שאל אותו שום אדם הי' צריך לומר בעצמו מה נשתנה כדאיתא בברייתא דלעיל ואם לאו הוא שואל א"ע עכשיו ששאל אותו פטרוהו מלומר עוד מה נשתנה כנלע"ד בזה: