גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף צג.
רש"י ד"ה ר"ע סבר וכו' והאי ספק דקאמר וכו'. נ"ל דהשתא לא ניחא לי' כמו שפירש לעיל שיש ספק בידו לעשות אי לאו דדחייה רחמנא דהיינו שהתורה אסרה לטמא להקריב קרבן וזה שייך גם למ"ד שוחטין וזורקין על טמא שרץ וטמא דקרא היינו טמא מת בששי ואי לאו דאסרה תורה לטמא שיקריב קרבן ומדמה לו דרך רחוקה ולא ס"ל סברת התוס' דשאני טמא מת דלא חזי בשעת אכילה לכן כ' רש"י דלר"נ פירוש ספק בידו לעשות דחזי למיכל ולכן מי שסובר שוחטין וזורקין ס"ל דדוקא טמא ודרך רחוקה דלא חזי לאכול לאורתא נדחים אבל טמא שיש ספק בידו למיכל ודרך רחוקה שיכול לכנוס בשעת אכילה שוחטין וזורקין עליהם ודו"ק:
שם תוס' ד"ה דאי בעי וכו' תימה וכו'. דבריהם צריכין ביאור מ"ש מדקאמר לפוטרו מהיכרת אינו מובן לכאורה דהא בגמרא מוקי מ"ש לפוטרו מהיכרת קאי על דרך רחוקה וצ"ל דכוונתם אמאי דחיק בגמרא להגי' בברייתא דרך רחוקה במקום טמא משום דקשה לו הא אצטריך טמא דאי בעי למיעבד לא שבקינן לי' נימא דשפיר גרסינן טמא וכיון דס"ל להתנא אם זרק הורצה וע"כ טמא מיירי שאינו יכול לאכול בלילה ופשיטא דלא שבקינן לי' אכן מ"ש מדקאמר לפוטרו מהיכרת משמע אם זרק הורצה דשוחטין וזורקין ע"כ משמע דמיירי בטמא שיכול לאכול בלילה וא"כ אינו מובן מ"ש א"כ טמא דקרא שאינו יכול לאכול בלילה וצ"ל דכוונתם דאי נגרוס בברייתא טמא ועלה קאמר לפוטרו. מהיכרת ומשמע אם זרק הורצה וא"כ פשיטא דשבקינן לי' ומדאמר בגמרא דאי בעי למיעבד לא שבקינן לי' א"כ ס"ל להגמרא דטמא דקרא שא"י לאכול בלילה וא"כ פשיטא דלא שבקינן לי' ותירצו דבאמת זה הוא קו' הגמרא ואין ר"ל דאצטריך טמא דאי בעי למיעבד לא שבקינן לי' אלא כוונת הגמרא למה נאמר טמא לפוטרו מהיכרת הא פשיטא דלא שבקינן לי' כיון דע"כ מיירי שא"י לאכול בלילה ואמאי קאמר לפוטרו מהיכרת דמשמע אם זרק הורצה ואין קו' הגמרא על מ"ש בברייתא למה נאמר טמא אלא על מה שסיים לפוטרו מן הכרת ומדברי התוס' מבואר דס"ל דהא דאמרינן בגמרא וכמ"ד הורצה היינו ממשמעות לפוטרו מן הכרת אכן מדברי רש"י ד"ה אלא למה נאמר משמע דס"ל דממשמעות דלפוטרו מן הכרת לא נשמע דאם זרק הורצה אלא דמדאמר דאצטריך לפוטרו מן הכרת ולא דאי בעי לא היה ראוי מעולם לפסח אע"כ כגירסת מהרש"א והביא משם דכל שראוי למותר ראוי גם לפסח וה"ה כאן דמיו ודו"ק. ועמ"ש לעיל (דף צ"ו ע"ב): (שם) תוס' ד"ה הא חייל וכו' אע"ג וכו' משמע דס"ל דהיכי דחל עליו אנינות אינו משלח כלל קרבנותיו אפילו עם אחרים וכל"א של רש"י: