אור ברסלב
גנזי יוסף פסחים › דף צב:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

פסחים · דף צב:

דף צב.

רש"י דה מנפח וכו כדתנן החורש את הקבר וכו כצ"ל:

שם תוס' ד"ה בודקין וכו' פירוש לענין פסח טיהרוהו וכו'. אבל בשמעתין בית הפרס לא העמידו דבריהם במקום כרת ע"כ פירושו משום דאיכא כרת כשלא יעשה פסח דומיא דאינך ולפ"ז אפשר לומר דלא צריך לטעם דאיכא כרת כשלא יעשה פסח אלא לאפוקי לקדשים דנמי אין בודקין והא דנקיט תרומה הוא לרבותא דאע"פ שיש באכילה בטומאה כרת אפ"ה העמידו דבריהם והתם לא אמרינן בפסח אלא אע"ג דאיכא כרת באכילה בטומאה ונתיישב קו' מהרש"א לעיל ע"א בתוס' ד"ה גבי ודו"ק:

שם רש"י ד"ה א"כ למה וכו' הא אצטריך וכו'. מדברי רש"י אלו מבואר דס"ל דמיירי בטמא, שרץ וס"ל דאין שוחטין וזורקין עליו ואפ"ה פטור מכרת ואפשר דמיירי שאינו יכול לטבול עד סמוך לשקיעת החמה שאין שהות לעשות פסח אח"כ ומ"מ הוי אונס אפילו אי הוי אמרינן דשוחטין וזורקין עליו וכן דרך רחוקה אע"פ שיכול לעשות ע"י שליח כיון שאינו יכול לעשות בעצמו ודו"ק:

שם תוס' ד"ה אלו פטורים וכו' א"כ אמאי פטור וכו' עיין במהרש"א ולענ"ד אפשר לומר דאה"נ קאמר להו דידחו לפ"ש ויתחייבו כרת דהכל חד מימרא הוא ועשה פסח בחודש השני והאיש אשר הוא טהור וכו' ונכרתה ודרשינן מיניה גם טמא שרץ שהי' יכול לטבול ודו"ק:

שם ד"ה ה"נ וכו' למזיד ושוגג וכו'. עיין במהרש"א שמחק תיבת ושוגג ולפי"ז צריך למחוק גם תיבות ואם שוגג היינו שוגג וכ"נ מדברי מהרש"א ולענ"ד אפשר לומר דאין כוונתם דאם הוא מזיד היינו שהוא מזיד ממש ואם שוגג שוגג ממש אלא הא פשיטא להו דאונן היינו אגב מרריה לא עשה פסח אלא ר"ל אם דינו כמזיד שהיה לו להפיג מררותי' היינו מזיד ואם הוא שוגג ולא אמרינן הו"ל להפיג מררותי' היינו שוגג ולפ"ז א"צ למחוק תיבת ושוגג ומ"מ לא ניחא להו לתרץ תרי גווני שוגג דפשיטא דלא גרע משוגג אחר ולא משמע דאתי לאשמעינן דלא הוי מזיד וגם מדסיים אלו חייבין בהכרת ומשמע שגם אונן חייב כרת וע"כ דבאמת הוי מזיד ועוד אפשר לומר דהיינו באמת קושייתם היינו שוגג ואמאי אמרינן אי בעי עביד וכמ"ש מהרש"א וטפי הי' יכול לומר ואמאי חייב כרת ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה