גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף צא:
רש"י ד"ה כתיב בשני וכו' והכי דריש וכו'. עיין מהר"ם ובגליון הש"ס ולענ"ד יש ט"ס במהר"ם ובגליון הש"ס לא העתיק יפה וכצ"ל לפי הגמרא דלקמן (דף צ"ג) והכי דריש בפ' מי שהי' טמא אליבא דר' חנני' בן עקביא ואליבא דר' דריש א"נ וכו' ע"ש:
שם תוס' ד"ה איש זוכה וכו' וכ"ת וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד נראה לתרץ דדוקא אי ילפינן שליחות מדריב"ק נוכל למעט קטן מאיש שה אבל אי ילפינן שליחות מאיש שה היינו מדמשמע דאיש א' יקח לכל המשפחה וכמ"ש רש"י שם תו א"א ללמוד מאיש למעט קטן:
שם רש"י ד"ה אונן וכו' ואע"פ שעדיין לא נקבר וכו'. משמע לכאורה שגם בלילה עדיין לא נקבר ואפ"ה מותר לאכול ואנכי בעניי לא מצאתי בזבחים (דף ק' ע"ב) שום תנא שיאמר דמותר לאכול בלילה אע"פ שלא נקבר ולא נחלקו אלא בלילה שלאחר קבורה אדרבה רש"י כ' שם בד"ה והתניא וכו' וכיון דליכא לפרושי פלוגתא דרבנן לאכול בעודו מוטל לפניו וכו' משמע דהא ודאי ליכא למ"ד. והנה לעיל (דף צ' ע"ב) כ' ג"כ רש"י האונן שמתו מוטל לפניו ושם אפשר לומר דלרבותא נקיט דאפ"ה שוחטין עליו דמסתמא יקברוהו ביום ויהי' מותר לאכול בלילה אבל ביום ודאי הוי אונן אפילו לאחר קבורה כדאמרינן התם ומי איכא דלית לי' ואחריתו כיום מר ואין לומר דמ"ש רש"י ואע"פ שעדיין לא נקבר קאי אטובל שמותר לטבול קודם קבורה דז"א דהא טעמא דאצריכוהו טבילה שמא נטמא במת וכמ"ש התויו"ט וא"כ מה מועיל שטבל קודם קבורה אכתי שמא נטמא אח"כ ובדוחק אפשר לומר דמ"ש רש"י ואע"פ שעדיין לא נקבר קאי אשחטו עליו ור"ל דמותר לשחוט עליו קודם קבורה ואע"פ שלא נזכר כאן שחיטה מ"מ קאי עלי' ודוחק הוא ודו"ק וצ"ע. ועיין ברע"ב מ"ו ומ"ח: