גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף צא.
רש"י ד"ה ואפילו חבורה וכו' לאכול כזית בין כולם. לכאורה משמע דר"ל שאין בהם אפילו א' שיכול לאכול כזית אבל יותר נ"ל דר"ל שאין בין כולם א' שיכול לאכול כזית אכן הרמב"ם פ"ב ה"ג כ' ואין כל א' מהם יכול לאכול כזית וכ' הכ"מ דס"ל להרמב"ם דבעינן שלא יהא בהם אפילו א' שא"י לאכול כזית ונ"ל דזה ניחא להרמב"ם שפי' יחיד ויכול לאכול היינו כולם כמ"ש שם ה"ב וס"ל דאלו שאין אוכלין כזית לא הוי אכילתן אכילה ולא נאכל כולו אבל לרש"י שפי' יכול לאכול כזית שוחטין עליו א"כ אם א' יכול לאכול כזית אין נ"מ אם אחרים יכולין לאכול כזית או לא דהא אפילו אינם כלל שוחטין ע"ז לבד ויש להקשות על רש"י ממשנה דלעיל והחולה והזקן שהן יכולין לאכול כזית שוחטין עליהם וכ' רש"י בחבורת אחרים וכיון שיש אחרים שיכולין לאכול כזית אפילו החולה והזקן א"י לאכול ואפילו אינם כלל שוחטין ודוחק לומר דקמ"ל דאפ"ה אין שוחטין עליהם בפ"ע ולהרמב"ם אין להקשות מאי קמ"ל דאין שוחטין עליהם בפ"ע הא אפילו בבריא בעינן שיכול לאכול כולו דהרמב"ם מפרש חבורה שכולם חולים או זקנים עד שיש בהם די לאכול כולו כמ"ש שם ה"ד וכן אין עושין חבורה כולה חולים או זקנים אע"פ שהן יכולין לאכול ור"ל שיכולין לאכול כולה ודוחק לומר דמ"ש רש"י בחבורת אחרים ר"ל חולים דא"כ הא דאמרינן אין שוחטין עליהם בפ"ע היינו יחיד ומשמע הא בריא שוחטין עליו בפ"ע וכר' יוסי ולא משמע דפליג ר' יהודה אמשנה דלעיל ואפשר דמ"ש רש"י בחבורת אחרים ר"ל חולים הרבה ובפ"ע היינו לר' יהודה שנים ולר' יוסי א' או אפשר דרישא תני בחולה אין שוחטין בפ"ע לכ"ע ובסיפא תני דבבריא פליגי ר' יהודה ור' יוסי ודו"ק וצ"ע:
שם גמרא ור' יהודה הא מנ"ל. תמהני מאוד דהא חכמים פליגי על ר"ש וס"ל דאין בזה ל"ת ודלמא ר' יהודה כוותייהו ס"ל ועוד ק"ל דא"כ ע"כ ר' יוסי ס"ל כר"ש והרמב"ם פסק שם כר' יוסי ובפ"ח מה' מעה"ק ה"ז פסק דלא כר"ש ונ"ל דהגמרא סמך אמסקנא דזבחים (דף קי"ד ע"ב) דמיירי אחר חצות ובשעת היתר הבמות והא דקתני בשעת איסור הבמות היינו איסור במה לו והא דקתני יכול אף בשעת היתר הבמות ר"ל קודם חצות כמ"ש התוס' שם ורש"י פי' לפי הס"ד דהתם וסמך ג"כ אמסקנא ע"ש ודו"ק: