גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף עח:
תוס' ד"ה ולעכב וכו' ואומר ר"י וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד נראה לתרץ קושייתו דכוונת התוס' דכל כמה דלא מצינו תנא דס"ל בפירוש אכילה לא מעכבא יש לנו לומר מסברא דכשאין לו אוכלין לגמרי פסול אף בשעת זריקה אבל לר' נתן משמע ליה דס"ל דלא חיישינן אם אין הבעלים ראויים בשעת זריקה כמ"ש התוס' ד"ה לימא דכן ס"ל להמקשה דהתם ולאידך מקשה שהקשה מברייתא דהרי שהי' חולה אליבא דר' נתן וכן ס"ל לר' אלעזר באמת אליבא דר' נתן אבל לרבנן דלא אשכחן להו דס"ל כן כתבו התוס' כאן דסברא הוא דמעכב ודו"ק: