גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף לג:
ד"ה אמר קרא וכו' וא"ת וכו'. הקשה מהרש"א הא כל טבל אסור בהנאה של כילוי ע"ש ולענד"נ דעת התוס' דדוקא בשאר טבל בין טהור ובין טמא אסור בהנאה של כילוי דמ"מ מצווין לשמרו משא"כ בחמץ דאין מצווין לשמרו מותר אפילו בהנאה של כילוי ועוד שהרי לולי דבב' תרומות הכתוב מדבר היינו אומרים דטבל טמא מותר בהנאה של כילוי כמו תרומה טמאה דדוקא בטהורה יש חילוק בין קודם הרמה לאחר הרמה ולא בטמאה וממילא בחמץ דלא איירי בי' קרא הוי קודם הרמה כלאחר הרמה ודו"ק:
שם רש"י ד"ה קסבר משקין וכו' דלא היה שם משקה וכו' ואין צירוף וכו'. לכאורה תמוה כמ"ש הצל"ח ומדברי מהרש"ל נראה דהאי ואין צירוף וכו' לא הי' כתוב ברש"י ורש"ל הגיהו מפירושים מדוייקים ואפשר לומר שבפירושים אלו לא הי' כתיב מ"ש לפנינו דלא הי' שם משקה וס"ל דאין זה מספיק כלל דאע"פ שלא היה עליו שם משקה מ"מ לא מסתבר שאינו לא אוכל ולא משקה דודאי אוכל הוא אלא שאינו אוכל אחד עם הזגין אלא אוכל בפ"ע לכן לא גרסי דלא הי' וכו' אלא ואין צירוף וכו' וכן הוא כוונת מהרש"ל והמדפיס לא הבין ועירב שני הגירסאות יחד אכן גם מ"ש רש"י ואע"פ שמשקה מקבל טומאה בכ"ש אינו מובן דממ"נ אם סבר דחבריו מצטרפין עמו למה לו לומר שמקבל טומאה בכ"ש הא ע"י צירוף יש רביעית ואם סבר דאין מצטרפין מה בכך שמקבל טומאה בכ"ש מ"מ הא כל שהו לא נגע אלא בזג א' לכן נלענ"ד דס"ל לרש"י דהזגין מצטרפין לטמא כדאמרינן ביותר מכביצה כיון שיצא טפה ראשונה נטמאת בכביצה אע"פ דמסתמא לא נגעה טפה זו בכל הזגין אע"כ הזגין כיון שנוגעין זה בזה מצטרפין יחד אלא המשקה שבתוך הזגין לא מצטרפין לפי שאין משקה שבתוך זג זה נוגע במה שבתוך זג זה לכן כתב רש"י מתחלה אע"ג דמשקה מקבל טומאה בכ"ש דלא היה שם משקה עליו אלא אוכל וס"ל השתא דאוכל צריך שיעור לקבל טומאה ואין צירוף חבריו עמו דזג זה לא נגע במשקין שבחברו דאלו נגעו כל הזגין בכל המשקין היו מצטרפין ומ"מ למ"ש רש"י אח"כ ד"ה בכביצה בשם הת"כ דאוכל מקבל טומאה בכ"ש ע"כ צ"ל דמה שבתוך הזגין לא חשיב אוכל וא"ל לטעם דאין צירוף חבריו ודו"ק: