גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף לג.
ד"ה ומינה וכו'. דנילף מתרומה שלא יצטרף. עיין מהרש"א ומהר"ם ולענ"ד אפשר לומר דמתניתין דצירוף את המעילה היינו בשוגג ולא במזיד ובשוגג לא שייך חיוב מיתה ודו"ק:
שם):
ד"ה נתכוין וכו' ר"ת מפרש וכו'. לפ"ז דכוותיה במעילה צ"ל שנתכוין להתחמם בגיזי חולין ונמצא שם קודש וצ"ל דמשכחת לה שוגג גמור כשידע שהם קודש וסבר דמותר להתחמם בקודש. וע"ש במהר"ם עד דוקא שאינו מתעסק פטור היינו נמי בדבר אחד כצ"ל. ועיין במהרש"א בגמרא לא אם אמרת וכו' ויש לדקדק וכו' וי"ל וכו'. וה"ה שהי' יכול לומר כל זה למר בריה דרבינא לענין שאין מתכוין ודו"ק:
שם ד"ה תתן לו וכו' דלהנך תנאי וכו'. הקשה בגליון הש"ס הא בלא"ה איסורי הנאה לאו דידי' נינהו ע"ש ולענ"ד אפשר דס"ל לר"י כשיטת הריטב"א רפ"ג דסוכה דאיסורי הנאה מקרי דידי' ע"ש והארכתי בזה בעזה"י בפ"כ ח"ד אות ה' ע"ש ודו"ק: