גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף יח:
תוס' ד"ה ולאו מק"ו וכו' וי"ל וכו'. עיין במהרש"א עד דהא תלמודא לא עביד האי ק"ו ר"ל ואי לא אפשר למילף בלא האי ק"ו לא הוי שתיק תלמודא מניה:
שם במהרש"א פרש"י בד"ה משקה שמטמא וכו' אלא וכו' כצ"ל, וע"ש עד ומהרש"ל לא הבין מפרש"י כן ולענ"ד גם כוונת מהרש"ל כן ור"ל דהכא א"א לסיים כמו במשקה דהא אוכל הבא מחמת שרץ כתיב ויש ט"ס במהרש"ל וצ"ל הבא מחמת שרץ מי כתיב ומהרש"א לא הוסיף אלא אפילו לטמא אחרים ואפשר גם כוונת מהרש"ל כן ע"ש:
שם גמרא ההוא חומרא דמשקין הוא וכו'. לכאורה קשה מזה אמ"ש מהרש"א לעיל בשם בעל המאור דאפשר ללמוד ק"ו דמשקה לא יטמא אוכל ומה אוכל שמטמא משקה אינו מטמא אוכל וכו' הא הא דאוכל מטמא משקה משום חומרא דמשקין הוא וצ"ל דס"ל לבעה"מ דהיכי שצריך להזכיר בהק"ו דמשקה אין מטמא משקה לא שייך לומר דחומרא דמשקין הוא דהא לא מהני לקבל טומאה ממשקין וכקו' התוספות ד"ה ומהו ולא קאמר בגמרא דחומרא דמשקין הוא אלא אהק"ו דגמרא שאינו מזכיר הא דאין משקה מטמא משקה ודו"ק: (שם) תוס' ד"ה וכי תימא וכו' ה"מ למילף וכו'. עיין במהרש"א וצ"ל מ"ש התוס' בדבור שאח"ז ולעיל דיליף וכו' עדיפא מזה כתבו דלא מצי למילף כלל ודו"ק:
שם ד"ה ומה מחוסר כפורים וכו' דמחוסר כפורים כשלישי וכו'. עיין במהרש"א עד דמחוסר כפורים אינו רק כשלישי ולא הבינותי דלר"ע לפי מה דבעי לומר דחמישי פסול בקודש אמרינן נמי דרביעי פסול בתרומה וע"כ מחוסר כפורים הוי ולדידי' רביעי מדאינו פוסל בתרומה אע"ג (דבדף י"ט ע"א) כ' מהרש"א ברש"י ד"ה א"ל אם דאע"ג דלא הוי בשלישי רק שלישי הוי ילפינן חמישי בקודש היינו לפי האמת דר"ע לא יליף ק"ו מט"י מ"מ צריך לפירכא דמה למחוסר כפורים שכן אב הטומאה למ"ד דהיכי דמיפרך ק"ו לא אמרינן דיו ולמ"ד דאמרינן דיו אפילו מיפרך ק"ו באמת א"צ לפירכא זו ובלא"ה אין חמישי בקודש משום דיו אבל למאי דבעי למילף שיש חמישי בקודש ולא פריך שכן אב הטומאה ע"כ יש רביעי בתרומה מק"ו דט"י ודו"ק: (שם) ד"ה למדנו וכו' וה"מ למדרש וכו'. עיין במהרש"א עד וצ"ל לשיטת רש"י וכו' נ"ל דמה שהכריחו לומר כן דאל"כ למה לו לומר למדנו שלישי בקודש מן התורה נימא מק"ו דט"י אע"כ אי הוי אתי מק"ו דט"י הוי אמרינן דיו אע"ג דמיפרך ק"ו ולא הוי אתי רביעי בקודש ודו"ק: