גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף יח.
תוס' ד"ה הא בשרה וכו' מה שסופו לטמא וכו'. הוגה בגליון בשם מהר"ם מה שטימא לטמא ולענ"ד ט"ס הוא במהר"ם וצ"ל מה שטימא טומאה וכו': (שם) ד"ה לא מצינו וכו' ואית ספרים דל"ג לקמן וכו' מהרש"א מפרש דלא גרסי לקמן כל האי סוגיא אבל מהר"ם כ' דלרבינא ילפינן מיטמא גם לפי' התוס' וסוגיא דלקמן לפי' התוס' הוא לרבינא וע"כ צ"ל דגרסינן סוגיא דלקמן וצ"ל דמ"ש התוס' דל"ג לקמן ר"ל דל"ג ברש"י תיבת לקמן וצ"ל דל"ג נמי דלהכי קרינן יטמא למימר אלא כדאמרינן דהוא טמא וכו' והיינו כדאמרינן לעיל (דף י"ד ע"א):
שם ד"ה ומה כלי וכו' אבל מה שאין אוכל וכו'. עיין במהרש"א וסברתו צריך ביאור ונ"ל דסברתו דכיון דכאן כיון דעיקר דינא הוא דמה אוכל עצמו אינו מטמא אוכל משקה הבאה מחמת אוכל לא כ"ש ודאי איכא למימר דטעמא דאין אוכל מטמא אוכל לא משום דקיל אלא משום דאינו עושה כיוצא בו משא"כ משקה הבא מחמת אוכל שפיר מטמא אוכל אבל לקמן ע"ב בגמרא דקאמר ומה משקה דחמירי דמטמא אוכל אינו מטמא כלי אע"ג דלא הוי כיוצא בה אוכל דקיל דאינו מטמא אוכל כ"ש דאינו מטמא כלי אע"ג דאיכא למימר דאוכל לא קל כלל ממשקה וטעמא דאין מטמא אוכל משום דאין עושה כיוצא בו מ"מ כיון דאין זה עיקר דינא הוי שפיר ק"ו דמ"מ חזינן דקשה לטמא כלי מאוכל אע"ג דמה שאין אוכל מטמא אוכל הוא משום שאין עושה כיוצא בו ואלו לא הוי כיוצא בו הוי מטמא ליה מ"מ לא עדיף בשביל זה ממשקה דמטמא ג"כ אוכל כיון שאינו כיוצא בה ואפ"ה לא מטמא כלי כנ"ל ודו"ק. אכן הבעה"מ שהביא המהרש"א אח"ז נראה דלא ס"ל סברת התוס' אבל לתירוץ התוס' ודאי נתיישבה קו' הבעה"מ דהתם נמי עיקר דינא הוא ואפשר לומר דהא דאין משקה מטמא משקה משום דאין עושה כיוצא בו אבל אוכל מטמא ובאוכל איפכא והמהרש"א השיב דאפילו לס"ד דתוס' בקושייתם לא קשה להו קו' הבעה"מ דהאי ק"ו דאין הבא מכחו עדיף ממנו עדיף ולא נדחית לכן לא הקשו אלא בכה"ג דהבא מכחו לא יהא עדיף ממנו. אכן לענ"ד נראה ליישב דברי הבעה"מ דלא קשה לי' מעיקרא דמשקה לא יטמא אוכל דא"כ יטמא יטמא במאי נוקים לכלי לא אפשר שלא יהא הבא מכחו חמיר ממנו ומשקה הבאים מחמת שרץ לא כתיבי ודיו כמשקה הבא מחמת כלי לכן לא הקשה אלא אוכל והיינו אוכל הבא מחמת שרץ דכתיב ולא שייך שלא יהא הבא מכחו חמיר ממנו וא"כ מנ"ל לגמרא לדרוש שיטמא משקה ולא כלי מק"ו הא האי ק"ו נוכל לדרוש שלא יטמא משקין ואימא דאינו מטמא משקין אלא כלי וע"ז השיב דא"כ משקה נמי לא יטמא אוכל מהאי ק"ו וא"כ אין מטמא כלום ר"ל דכלים פשיטא שאין מטמא שלא יהא הבא מכחו חמיר ממנו וע"כ דאין מטמא כלום וא"כ גם אוכל אין מטמא כלום דהני ק"ו שקולים הם ועוד דהשתא כשנעשה ק"ו אאוכל נימא ומה משקה שמטמא אוכל אינו מטמא לא משקה ולא כלי כ"ש אוכל שאינו מטמא אוכל ואזיל ליה מדרש יטמא יטמא מאוכל וממשקה ומסיק הבעה"מ אלא כל היכי דאיכא תרי ק"ו דסתרי אהדדי לא דרשינן ולא חד מינייהו ואתי לי' בתורת טעמא שאין טמא עושה כיוצא בו ודרשינן להו גבי כלים ע"ש ודו"ק:
שם רש"י ד"ה ואי ס"ד וכו' דהכתיב לקמי' מהאי קרא וכו' כצ"ל: