אור ברסלב
גנזי יוסף פסחים › דף ט:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

פסחים · דף ט:

דף ט.

ד"ה ספק וכו' דאי איכא פותח טפח וכו'. ר"ל דפותח טפח מביא את הטומאה לבור ונטמא הכהן דשמא בשעה שהציץ בבור האהיל על התור במקום שנכנס לבור ולכאורה אינו מובן דכיון שהוא ר"ה יכול להיות דאיכא פותח טפח ואפ"ה טהור דשמא לא האהיל במקום פתח החור וצ"ל דהבור גופי' ודאי הוי רה"י כמו שמסקו לעיל דצ"ל דספק גררוהו הוי ספק הרגיל ומשמע להו השתא דספק אכלוהו לא הוי ספק הרגיל לכן הי' קשה להו דאע"ג דגררוהו מהבור לחור שמא הוא תחת רגליו והוצרך ר"י לומר דרגלי הכהן היו בר"ה או שגם ספק אכלוהו הוי ספק הרגיל ודו"ק:

שם ד"ה בשלשה עשר וכו'. מדברי התוס' נראה שמפרשים לא משיירא אלא אוכלת הכל ולכן קשה להו דא"כ כי חזינא דשקל נמי ופירשו לפי דרכם אכן מדברי רש"י ד"ה בשלשה עשר שכ' ואינה חוששת לשייר משמע שמפרש לא משיירא לא מצנעה ומ"מ אינה אוכלת הכל אלא מניחה המותר במקומו ולפירושו אין זה ענין להא דאמרינן לעיל ספק אכלתיה ול"ק קו' התוס' ודו"ק:

שם ד"ה היינו תשע וכו' ולהכי נמי גזרינן וכו'. עיין במהרש"א עד בנמצא משום שאין האיסור ידוע. נ"ל דצ"ל שהאיסור ידוע ואע"פ שאפשר לדחוק וליישב הלשון מ"מ נ"ל כמ"ש ודו"ק. ובעיקר דבריו נלענ"ד דאפשר לומר דדעת התוס' שלפנינו דקבוע דרבנן כשנולד הספק במקום הקבוע דמי לקבוע דאורייתא כשלא נולד במקום הקבוע שהרי לא תירץ בקיצור דש"ה שנולד הספק במקום הקבוע וע"כ ניחא לי' בזה סברת המקשן דקבוע דרבנן כשנולד הספק במקום הקבוע דמי לקבוע דאורייתא כשלא נולד במקום הקבוע ולכן הוכרחו לומר דטעמא דגזרינן התם שמא יקח מן הקבוע הוא כיון שאין האיסור ידוע ודו"ק:

שם ד"ה היינו שתי וכו' לא אתי כר"ל וכו'. ר"ל דר"ל ס"ל דאפילו בדרבנן בעינן דוקא רבו ע"ש:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה