גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
עירובין · דף פד.
רש"י ד"ה אמאי נהי וכו' ונהי דלשמואל וכו'. גם לשמואל בלא זריקת משך לא ניחא דדוקא לחצר אדרבה דוקא לעליי' הול"ל אלא כוונתו דלכאורה הו"ל להקשות לשמואל יותר שיהי' דוקא לעליי' ומתרץ דע"י זריקת משך לא שייך לומר דוקא לעליי':
שם תוס' ד"ה בור וכו' אלא יהי' לזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול כלזה וכו' כצ"ל וכ"ה במהרש"א:
שם ד"ה כיון וכו' לא מבטל ודאי מחיצה וכו'. ר"ל דלהא ודאי מועיל מאי דלא מבטל שלא יהי' מחיצה המפסיק בין חצרות אבל לענין לבטל מחיצה למעט ובה י' אע"ג דעתיד לפנותו ממעט וגי' הב"ח ודמי למחיצה ר"ל שצ"ל דמי למחיצה גמורה שאין דעתו לפנותו משא"כ למעט:
שם רש"י ד"ה זיז וכו' האי למעלה וכו'. כ' מהרש"א ויש לדקדק וכו' למעלה מי' היינו מקרקע וכו' ע"ש ר"ל דאי מן העלייה הא איכא טפח האמצעי שהוא לשניהם בפתח ואמאי אמרינן דשייך לעליי' וכמ"ש בסוף דבריו דלצדדין קתני אכן לא הבינותי קושייתו דאי מיירי בכותל גבוה ולמעלה מי' מן הקרקע תקשה רישא דקתני אנשי עליי' משתמשים בי' עליונים הא לפ"ז יהי' לעליונים יותר מי' לפי גובה הכותל ונ"ל שזה כוונת רש"י שכ' דהיינו כדקתני רישא וכו' ר"ל דלהכי אי מוקמינן בכותל גבוה טובא נצטרך לומר דלמעלה היינו מתחלת טפח עשירי כדי שישוה סיפא לרישא וכ"כ הריטב"א בפירוש. ומ"ש וי"ל וכו' דהיינו באמצע הכותל נ"ל דר"ל במקום שכלים עשרה התתתונים דהא תנא למטה מי' לחצר ולמעלה מי' לעליי' ומשמע הא תיכף בכלות י' שייך לשניהם ואסור ותקשה לשמואל ממ"נ כיון דס"ל דלמעלה מי' מן הקרקע שייך לעלייה מה בין זה למקום שכלו עשרה התחתונים וע"כ שגם כל מה שבין י' תחתונים לי' עליונים אסור ולמעלה מי' מן העליי' מודד כרב אכן לענ"ד לא שייך ביני וביני אלא כשמודד למעלה מי' מן העליי' אבל אי נימא למעלה מי' מלמטה למעלה ליכא ביני ביני כלל דתיכף כחוט השערה למעלה מטפח העשירי מלמטה שייך לעליי' וכמ"ש הרא"ש הביאו הט"ו ביו"ד רסנ"ה דאי נימא דארכובה היינו עצם התחתון למעלה ממנו מעט טרפה ול"ק הדיוקים אהדדי ע"ש ונ"ל שזהו כוונת רש"י בד"ה בכותל י"ט שכ' דהא לא שרי ת"ק אלא למעלה ולמטה ולכאורה הוא שפת יתר גם לשון ת"ק אינו מובן דאין כאן ב' תנאים אלא ר"ל דסיפא דתנא למעלה מי' ולמטה מי' הוי א"ש מלמטה למעלה אלא ת"ק ר"ל תנא דרישא דקתני בעשרה עליונים לא א"ש וכ"ש לפי מ"ש הריטב"א דכותל כ' היינו חוץ ממקום הזיז וממילא גם מ"ש ומיהו ק"ק וכו' לק"מ. ונ"ל דלפי מה דמוקי בכותל י"ט הא דתנא רישא אנשי חצר משתמשין בי' תחתונים ואנשי עליי' בי' עליונים ר"ל י' עליונים תשמישם של אנשי עליי' וי' תחתונים תשמישם של אנשי חצר וממילא נדע דט' תחתונים שייך לאנשי חצר לבד והם משתמשים בו וט' עליונים הם של אנשי עלייה לבד והם משתמשים בו וטפח אמצעי שייך לשניהם ושניהם אסורים בו כנלענ"ד ודו"ק: