גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
עירובין · דף פג.
במהרש"א בפירש"י בד"ה אייתי ועורות כו' כצ"ל לפי גירסא שלפנינו ברש"י ולפני מהרש"א הי' הכל ד"א מכמה הויין:
שם תוס' ד"ה על מחצה וכו' ורבינא מפרש כו'. עיין במהרש"א עד ומיהו הא ודאי וכו' לא ידעתי אמאי לא נפרש סאה של ציפורית עם הועודות שהיא רי"ז וז' ועודות ועודפות על מדברית שאין בה ועודות ע"ג וז' ועודות והוא קרוב לשליש ציפורית עם הועודות שהוא ע"ב ושליש ולפי מ"ש התוס' בדבור דלעיל בשם מהר"י דלא חשיב סאה ציפורית אלא רי"ז אינה יתירה על שליש ציפורית אלא ב' שלישי ביצה ונ"ל דלא משמע לי' לחשוב הועודות בציפורית ולא במדברית לפי מ"ש התוס' לעיל כי ביצים מדבריות היו גסים והוו כמו עם הועודות ומ"מ קשה דמ"מ נחשוב הועודות של היתרון שהוא יותר מס"ג ויהי' קרוב לס"ז והוא קרוב לשליש של צפורים שהוא ס"ט ואפילו נמנה גם הועודות של השליש ויהי' ע"ב יהי' קרוב יותר מן המדבריות שהוא נ"ח ואפילו נחשוב גם ועודות על הנ"ח מ"מ יהי' רחוק יותר מהירושלמית שהוא פחות מס"א מהציפוריות וכ"ש דמשמע מדברי התוס' דלעיל דהירושלמיות לא היו גסין אלא שלא דקדקו אז להוסיף הועודות או אפשר שהי' מעט ועודות ולא דקדקו עליהם ודו"ק: