אור ברסלב
גנזי יוסף עירובין › דף עד:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

עירובין · דף עד:

דף עד.

ד"ה מבוי וכו' אע"פ שא"צ בתשמיש הנכרי. דברים אלו צריכין ביאור ונ"ל דכוונתם דלכאורה היה אפשר לומר בטעם הדבר משום דהא דבעינן בתים וחצרות פתוחים לתוכו היינו שישתמשו במבוי וכיון דע"כ מיירי שהנכרי משתמש במבוי לכן דירתו דירה ולעיל (דף ס"ב) מיירי שאין הנכרי משתמש במבוי לכן אין דירתו דירה לכן כתבו דאין הדבר כן אלא שגם לענין בתים וחצרות פתוחים לתוכו א"צ בתשמיש הנכרי ואפ"ה דירתו דירה לקולא להתיר בשבילו בלחי וקורה ודו"ק:

שם ד"ה ה"א וכו' וע"י חלונות נמי וכו'. עיין במהרש"א [אין מערבין להחשיב וכו' כצ"ל] ומשמע דלולי דברי התוס' הי' אפשר לפרש דדרך חלונות הוא לאו דוקא דה"ה אם שניהם פתוחין לחצר אין ניתר בלחי וקורה משום דדירת עכו"ם לא שמה דירה ואין כאן אלא חצר א' וכמו שפיר"ת לקמן אבל התוס' השתא לא ניחא להו לומר כן ולכן פירשו שיש הרבה חצרות של עכו"ם ויש בכל חצר ב' בתים כן אי הוי דירתם דירה הי' ניתר בלחי וקורה בלא חצרות ישראל ויש הרבה חצרות של ישראל ובכל א' בית א' אלא שפתוחים דרך חלונות בתים לכל בית שבחצר ולכן אי הוי מערבין דרך חלונות הי' ניתר בלתי וקורה בלא חצרות של עכו"ם ולכן כ', מהרש"א לדבריהם הוי מ"ל דקמ"ל דאין מערבין דרך חלונות ודו"ק:

שם והא דנקיט חלונות וכו'. עיין במהרש"א מה שהקשה ולענ"ד נראה ליישב דס"ל להתוס' בפשיטות כסברת ר"י בדבור דלעיל דבפתחים לא שייך לאסור משום דאסור לעשות יחיד במקום נכרי וא"כ אי הוי נקיט פתחים ע"כ הוי ידעינן דטעמא משום בתים וחצרות וע"כ דוקא פתוח לבית דאי לחצר הוי ב' בתים ממש וס"ל דאפילו ליכא אלא חלונות לחצר הוי ב' בתים ולא ניחא להו לומר דמשום אורחא דמלתא לחוד נקיט תלונות ודו"ק:

שם שאין היתר תשמיש לבית החיצון. ר"ל אותו שאינו פתוח לחצר קרוי חיצון כיון שהוא פתוח לרה"ר:

שם אלא מצד אחר מ"מ וכו' כצ"ל:

שם ואע"ג דלעיל גבי חצרות וכו'. עיין במהרש"א ולפי מ"ש בעזה"י (דף ע"ד ע"א) בד"ה עד שיהו דלא ברירא להו דחלון לא דמי לפתח אפשר לומר דכאן כתבו לפי סברא דחלון דמי לפתח מ"מ ניחא כאן:

שם וכשלא יערבו עמו יסתום וכו' כצ"ל ותיבת נכרי מיותר:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה