אור ברסלב
גנזי יוסף עירובין › דף עד.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

עירובין · דף עד.

דף עג:

ד"ה עד שיהו וכו' ולא משוי להו שיתוף וכו'. נ"ב צ"ל עירוב והוא מדברי מהרש"א ואינו מובן דאיך ישווי עירוב שבחצר ב' חצרות אחד ונ"ל שהיה איזהו גירסא אחרת לפני מהרש"א ובא לאפוקי הגירסא אחרת וכוונתו להשיתוף אבל לא בא למחוק שיתוף ולהגי' עירוב גם מ"ש אח"כ בשם הב"ח למחוק תיבת אלא לא הבינותי כלל ולענ"ד גירסא שבפנים הוא הנכון. ובעיקר מ"ש התוס' דאב ובנו דמי לעירבו ונשתתפו נ"ל דדעת רש"י דדוקא אב ובנו שא"צ עירוב וממילא אפילו אם נאסור המבוי יכולין לטלטל מזה לזה דרך חורין או ע"ג המחיצה חשיבי חדא אבל נשתתפו דאם נאסור המבוי לא יהיה אפשר להם להשתתף ולא לערב יחד כיון שאין פתח ביניהם ויהיו אסורים לטלטל מזה לזה ואין היתר לטלטל אלא ע"י שהמבוי מותרת לכן אנו אוסרים המבוי אלא לפ"ז אם יש סולם ביניהם או חלון שיכולין לערב בלא המבוי חשיבי חדא ותקשה קו' התוס' דהיכי משכחת לה פלוגתא דר"מ ורבנן ודו"ק:

שם):

ומאחר שר"מ אוסרו וכו'. ניחא להו להוכיח גם מר"מ דע"כ מיירי כשפתוחין זו לזו:

שם וי"ל דמשכחת וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד לעיל דאין חשש רק דלמא מעיילי לי' דרך פתחים שביניהם ניחא להו בפשיטות דבחלון אין חשש זה אבל כאן דהאיסור הוא משום דחשיב חדא לא ניחא להו לכאורה לחלק בין חלון לפתח דלא אשכחן בחלון בפירוש דתורת מחיצה עליו והוצרכו לאוקמא בסולם ואח"כ הוסיפו די"ל שגם בחלון שייך תורת מחיצה עליו:

שם ולמה שאין רגילין וכו'. נ"ל דצ"ל דמה שאין רגילין וכוונתם דחלון אין ראוי להיות רגילים בו אבל פתח ראוי להיות רגילים בו ומה שאין רגילים בו כמו בפתח המבוי הוא רק משום דאין עיקר תשמיש חצר זה בחצר אחרת וצ"ל דלא דמי נמי לפתח שאינו רגיל שהביאו לעיל דהתם שניהם הם מבואות ולכן הרגיל בו עדיף משאינו רגיל בו אבל כאן דפתח א' לחצר וא' למבוי מה שאינו רגיל בו הוא לפי שאין שם עיקר תשמיש חצר זה אבל אם היה שם תשמיש חצר הוי רגיל גם שם לכן הוי כרגיל ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה